אבא, אבא וילד (Prazis Images / שאטרסטוק)
** עדכון 19.7.18**
חוק הפונדקאות שמקדם סגן שר הבריאות ליצמן נועד לקבור את מאבקם של חברי הקהילה הגאה לשוויון בפונדקאות. הצעת החוק אושרה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ואתמול (יום רביעי 18.7.18) אושרה גם במליאת הכנסת.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו התחייב ביום שני לתמוך בתיקון להצעת החוק שיזם ח"כ אמיר אוחנה, חבר סיעתו, בפועל, ברגע ההצבעה, גבר פחדו מלחץ הסיעות החרדיות והוא הצביע נגד. אם היה ולו שבב של אמון בראש הממשלה הזה, הרי שעכשיו הוא נגוז. עכשיו, ראש הממשלה טוען שכוונתו לתמוך בחוק חדש שיניח ח"כ אוחנה על שולחן הכנסת בנושא זכותם של גברים להורות, אתם מאמינים לו?
הפעם זה אישי, אין לי דרך אחרת לראות את זה, להרגיש את זה. הפעם ממש דאגו להסתכל לנו בעיניים ולהגיד "זה אתם, ולא אחרים". או יותר מדויק, זה כולם חוץ מכם. והפעם גם אנשים לא ממש התביישו להגיד את זה. היו שאמרו בגאווה את ה"לא מגיע לכם" והיו מי שפשוט הודו, התביישו אולי אבל הודו, הפעם השארנו אתכם בחוץ. ולא שאדם פרטי או קבוצה שולית השאירה אותנו בחוץ, אלא נבחרי העם.
על חוק הפונדקאות אפשר להגיד דברים רבים, אפשר להגיד שהוא טוב, ולהגיד שהוא רע. אפשר להגיד שהזכות להורות אינה זכות בסיסית, אלא פריווילגיה. אפשר להגיד שגם רוב הזוגות ההטרוסקסואליים בארץ יבחרו בסוף בפונדקאות בחו"ל. הכל נכון . אפשר גם לומר שהמאבק על החוק הזה הוא מאבקם של הקבוצות החזקות יותר בתוך הקהילה הגאה, ושבתוך הקהילה הגאה ומחוץ לה יש צרות ובעיות גדולות הרבה יותר. וזה כמובן גם נכון. אבל מבחינתי ומבחינת רבים המחאה הפעם היא לא על החוק עצמו. אלא על ההחרגה. כי כמה פעמים אפשר לשמוע "לא".
[youtube D5JPo5XCmwU nolink]
ה"לא" הזה הוא שלחץ לרבים על כפתור הפעולה, הוא זה שהוציא רבות משלוותן. כאשר אתה חריג, כאשר את לא נכנסת למשבצת הממוצעת, את מתרגלת למאבק. את מהר מאוד לומדת שמה שקל זורם ובא בטבעיות לאחרים. דורש ממך התארגנות, התייחסות מיוחדת. כשאת מחוץ לארון את מהר מאוד לומדת שדברים רבים שנראים טריוויאליים להטרוסקסואליים הם מורכבים יותר ללהטב"קים. החל מחיזורים ודמויות מודל. ועד לנישואים, קבורה וכמובן תפוח האדמה הלוהט האחרון משפחה. לא משנה איך תהפוך את זה, כאשר את חלק מהקהילה הגאה כל העניין, שיכול להיות מסובך ומורכב, הופך למסובך ומרוכב עוד יותר.
ואני חושבת שפשוט נמאס לנו מזה, נמאס לנו מהצורך הזה במאבק, אנחנו רוצות קצת מנוחה. לא רוצות לרוץ לבית המשפט כדי שבת הזוג תוכר כאם חוקית. ולא רוצים לבקש שיקירו בנו כהורים מאמצים טובים. רוצים להיקבר לפי המגדר בו חיינו ועם מי שאנחנו רוצות מבלי להיכנס למאבק על זה. רוצות להתחתן. רוצים שוויון, פשוט קל וזורם. כי גם ככה חיינו מלאים מאבקים והתמודדויות שנחסכים מאחרים. נמאס לנו מההחרגה שלנו. כי בעידן בו ברור בסופו של דבר שכולם שווים וכולם רוצים אותם דברים. עדין זה לגיטימי להגיד שנכון שלכל אחד מגיע להיות הורה, אבל אולי להטב"קים לא באמת ראויים. ושנכון שאולי לכל אחת יש את הזכות להיות מי שהיא ולאהוב את מי שתרצה, אבל עדין עדיף שלא נראה את זה ושנבין שזה לא באמת תקין. ומעל לכל שלצפות שנקבל כל מה שאוכלוסייה אחרת מקבלת זו באמת דרישה מוגזמת, כי אנחנו חריגות ושונות ומעל לכל לא מסתירות את זה.
חודש אחרי המצעד התל אביבי וחודש לפני המצעד הירושלמי , אנחנו אומרות די !!! לא מוכנות יותר לקבל את ה"לא" הזה. בין שני המצעדים הגדולים בישראל אנחנו קמות ואומרות, מספיק, לא מוכנות יותר להיות מוחרגות, לא מקבלות שכאשר ישנה התקדמות, יבקשו מאיתנו , להבין שאנחנו צריכים עוד לחכות כי זה עדין לאנשים מסוימים לקבל אותנו. אנחנו מבקשות , תתבגרו ותתגברו ותנו לנו את מה שמגיע לכולם.
ובנתיים אנחנו שוב נמצא עצמנו ברחוב קוראות לשיוויון. אז נתראה ביום שבת מול משרדי הממשלה בתל אביב . ובירושלים בתחילת אוגוסט בירושלים . כי אנחנו לא מוכנות לשמוע עוד פעם לאץ הפעם זה אישי.
ביום שבת, 14.7 ב-19:30 נפגין למען זכויותינו מול משרדי הממשלה בקריית הממשלה בתל אביב
המצעד הירושלמי צועד ב2/8
עיצוב: קובו סקרבניק
על רקע מאבק הקהילה הגאה בהצעת החוק, יזמו קובו סקרבניק – איש תקשורת, עו"ד אסף וייס – היועץ הבכיר של שרת הבריאות לשעבר ומי שהיה אמון מטעמה על התיקון לחוק הפונדקאות וכרמל מילנר-סער, עיתונאית, בלוגרית מובילה באתר סלונה, צלמת ופעילה בקהילה הגאה, קמפיין רשת המוני שבמסגרתו מחליפים תומכי הקמפיין את תמונת הפרופיל שלהם לכיתוב "לא שווה". אל הקמפיין הצטרפו: דורון מדלי, השף עומר מילר, הבמאי שגב גרשון, דנה דבורין, מייקי אלרוי, עמיחי שרפשטיין, אסתי זקהיים, ליאון אביגד, אלון מיכאלי-מוליאן, אורן ליברמן-וסרמן, אוהד חיטמן, רן הרוש ורבים/ות אחרים/ות.