הפיצה שהתחפשה

בחורה עם מחשב נייד

שלא תתבלבלו, לא ערקתי, אינני כותבת בלוג על אוכל על אף העובדה שבלוג כזה יביא לי שלל לייקים. וגם כן על אף העובדה שאני חובבת מזון מושבעת, שהרי אוכל הוא הוא מזונו של האדם!

זה רק שהעוגת פיצה שהכנתי גררה גל של אי אמון. ואצלי אמינות זה שם דבר!

הכל התחיל כשהמשופם, בימים של טרם השפם, הביא, כהרגלו המצאה. תבינו אצלו כל מעשה יומיומי פשוט צריך להיות מתובל בהמצאה מכנית-אומנותית-מגדל בבלית כלשהי. האם הטרוטה לעיתים מתעייפת עוד טרם פתח את פיו.. מודה מודה.

היה צריך להכין עוגה, אמרתי נכין כושית + סוכריות צבעוניות, אמר צו-צו, נכין עוגת פיצה, אמרתי צו-צו שוב אתה עם השטויות שלך..

בלה-בלה-בלה-בלה.. מכינים עוגת פיצה.

גילוי נאות (אמינות, כפי שהבטחתי) העוגה קלה להכנה, קלילה ממש. טעימה והכי החשוב: מכילה את אחד האלמנטים החביבים עלי והוא הדבר הזה שלוקחים משהו מעולם אחד (המלוח לדוגמא) ומביאים אותו לעולם אחר (המתוק לדוגמא) בהפוכה. זה מפתיע, ומגוון ומשמח ללב ילדים ומבוגרים כאחד.

ועוד גילוי נאות. המשופמצ'יק לעיתים לוקח את המצאותיו רחוק מדי אבל לרוב יוצאים לו דברים מגניבים למדי, זו אני שצריכה להמשיך לעבוד על סבלנותי הרפופה..

מתחילים בבצק לעוגיות, איזה שתחפצו, סבתא, שוקולד צ'יפס (רק בלי השוקולד צ'יפס) מה שאהוב על בני הבית.

לדוגמא: 100 גרם חמאה

1 ביצה

כוס קמח תופח

חצי כוס סוכר

מעט תמצית וניל.

את כל התערובת מקררים מעט, ואז מניחים על נייר אפיה על גב התבנית ולא בתוכה.

הרי לכם מראה הקרביים של התנור שלי ובתוכו משתזפת עוגיית ענק!

אופים עד שהיא זהבהבת.

ואז, מורחים עליה ריבת תות עדיף תעשייתית פשוטה לקבלת צבע הכי קרוב לקט'שופ. או כמו שתראו מיד ניתן לערבב ריבה ביתית עם חתיכות ואז מאבדים קצת מהגוון לטובת טקסטורה אוטנטית. (יש נטיה לריבות הקנויות להיות קשות ניתן למהול בטיפה מים רותחים כדי לקבל ממרח שקל למרוח)

אז יש בסיס פיצה, ויש רוטב עגבניות. ועכשיו מגררים חבילת שוקולד לבן על פומפיה גסה. כדאי לחכות שהעוגיה תתקרר ואז לפזר ביד נדיבה בתנועה זורמת תוך כדי פיזום עליז של נעימות איטלקיות.

הרי לכם פיצה בלי כלום, משמע בלי תוספות! טה דם. פשוט ומהמם.

למטיבי לכת, ניתן להכין מראש "גליל" של עיסת כדורי שוקולד, הכי פשוטים, להקפיא בנילון נצמד, ולפרוס פרוסות דקות.

נכון, קיבלתם נקניק פפרוני! חצאי ענבים ירוקים- שחורים ויש לכם גם זיתים.

הכי כייפ להביא אותה בקופסאת פיצה סגורה (בקשו בפיצריה הסמוכה למקום מגוריכם לרכוש קופסא ואפילו מגשוני נייר עליהם מגישים את ה"סלייסים" הם גבו ממני שקלים בודדים). תארו לכם את חתן\כלת השמחה פוסעים לבושי חג אל הגן\כיתה\משרד הומה אדם, בהגיע רגע האמת נפתחת הקופסא, הקהל מעט מבואס כי ציפה למשו מתוק, החושים בהיכון, מתוק-מלוח-מתוק-מלוח..

פשוט פשוט. נחמד נחמד.

שיהיה המשך חופש מצוין!