הערב שמעתי עוד פעם, על ענק שהלך בטרם זמנו, הערב הבנתי ששוב התבגרתי, אבל עדיין אני גמד קטון…

בחורה עם מחשב נייד


הערב שמעתי, עוד פעם, על ענק שהלך בטרם זמנו, הערב הבנתי, ששוב התבגרתי אבל עדיין אני גמד קטון, כי מי יכול להיות ענק, ליד ענק אמיתי, אבל הבנתי, מעל לכל שהכל זמני, גם אם מדובר בענק וגדול, הכל זמני…

הערב לפתע קלטתי, שליד איש ענק כמו כולם קטונתי, לידו פשוט הבנתי, לא כל אחד ענק או גדול, רק עוד אחד כמו כולם, בעל לב ורגש, על הכאב, עוד לא קם איש כנה, שבוכה… שעליו יכול לשלוט.

הערב שוב נוכחתי, שעוד יום חלף מהר, שאולי בעצם, אני כבר לא ממש קטן… אבל לבטח לא גדול, עוד מעט הזמן גם שלי אוזל… כמו של אותם גדולים, כמו של כל מי שבא לעולם הזה, לרגע קצר, לחיות…

רק תגידו למה? למה העולם הענק הזה, מיצר אנשים אטומים? לצד אנשים מדהימים, אבל את קולם של המדהימים, איש לא שומע, איש גם לעצור את קולם של האטומים פשוט, איש לא יכול…

הערב שמעתי עוד פעם, על ענק שהלך בטרם זמנו, הערב הבנתי ששוב התבגרתי אבל עדיין גמד אני, כי הבכי שיש בי, הוא בכי על לכתו של ענק…אבל גם על עוד יום שעבר לי…יום שיותר, לעולם לא יחזור…

הערב…שמעתי… כאבתי… לרגע גם נאלמתי… אבל בסך הכל בעצם… למרות כל הכאב… עבר עוד יום…

הערב… שמעתי… ממחר אני יודע, העולם יהיה אחר, אם תרצו, העולם ישתנה… מהר ולטוב.


אריק אינשטיין ז"ל, ספי רבלין ז"ל, להתגעגע  לנצח ולא לשכוח, להיות רציני וגם לצחוק,  להבין שהכל עובר חביבי, עובר… אך הכל תלוי באיך, שתרצה שיעבור…