העץ של בני טורג'ה/פיליפ קלודל
L'arbre du pays Toraja/Philippe Claudel
מצרפתית: שי סנדיק.
הוצאה: תמיר//סנדיק, 2016
212 עמ'.
חשבתי רבות איך אתחיל לכתוב סקירה לספר, אז אתחיל בציטוט.
"מוות הוא לילה אינסופי, שכה נורא להרהר בו, עד שהוא מסוגל לגרום לנו לאהוב ולהעריך את החיים בתשוקה כל-כך עזה, כך שייתכן והוא הגורם העיקרי לכל השמחה והאומנות."
–פול ת'רו
פיליפ קלודל חושף בספרו על החיים והמוות, המוות שקיים בכל מקום ואף תופס את חברו הטוב ביותר. אז'ן, חברו הטוב אומר שיש לו סרטן קטלני, הסרטן שתקף אותו לראשונה והוא הצליח להתגבר עליו ואז הסרטן תקף אותו שוב והוא לא הצליח להתמודד מול המחלה.
הזמנים בספר מתערבבים ביחד בין אם זה בעברו שהוא חושב על חברים שמתו, על ההווה שבו הוא מנסה להתמודד על מותו של אז'ן, הבדידות מאז שאישתו נהייתה גרושתו. גרושתו, פלורנס שנישאה בשנית, למרות האובדן ששניהם חוו, הגירושים הסתיימו ביחסים טובים, בלי מילות גנאי ובלי שנאה.
בתחילת הספר פיליפ קלודל מספר על השבט של בני טורג'ה אשר המוות מכתיב את קצב חייהם, והעץ בו הם קוברים את מתיהם, העץ הוא קבר ששמור לפעוטות שמתים בחודשים הראשונים שלהם.
כאשר סיימתי לקרוא את הספר הבנתי למה בחר קלודל דווקא בעץ, הכל מתחבר בכתיבה שלו.
תמונת הכריכה יותר יפה מהכריכה המקורית, שאפו להוצאה, אהבתי מאוד את הכריכה.
אל תקחו את החיים כמובן מאליו, אין חיי נצח, תנצלו כל דקה, שעה או יום כדי לבלות עם קרוב משפחה או חבר.
מומלץ!!!
"… היום יכול אם כן להתחיל. זה אף פעם לא מבהיל או טראגי. זה לא סיוט. זוהי יריית זינוק. אלה הם החיים." (עמ' 155).