בתור אמא טרייה שנחושה להגן על הצאצא שלה מכל פגעי העולם (וביניהם פגעי הבית), זנחתי בשנה האחרונה המון הרגלים שפיתחתי כאישה נטולת ילדים. חסל סדר רביצה נינוחה על הספה, והשלכת הנעליים הצידה בחוסר תשומת לב; חסל סדר כביסות נינוחות בסופי שבוע והמתנה סבלנית של הכלים בכיור. הבית הפך להיות משחקיה וחיתוליה, שידת האיפור והתכשיטים פינתה את מקומה למיטת תינוק וכל בלגאן שנוצר על ידי ההוריקן החמוד והפרטי שלי, שמתרוצץ ברחבי הבית על שש, מצריך ממני לסדר אותו ברגע שילדי נרדם, כדי לפנות מקום לבלגאן של מחר.
אחד מההרגלים שזנחתי, לצערי הרב, היה ההרגל לאוורר את הבית בכל מזג אוויר. מאישה שנהנתה מזרזיפי גשם בסלון ורוח קרה מעל המיטה (כשאני מוגנת בתוך הפוך, כמובן) הפכתי את ביתי למבצר סגור ומסוגר.
החלון בסלון נסגר מפני הגשם והקור, ועל חדר השינה לא היה בכלל מה לדבר, כי חלקתי אותו עם תינוק ועם רדיאטור לוהט. חדר השירוקלחת, שהיה תמיד עם חלון פתוח, סבל מסגר תמידי גם הוא – הכל כדי להגן על ילדי הרך מפני הקור והגשמים שהחורף הנוכחי הביא איתו בשפע.
התוצאות לא אחרו להגיע: מתחת לחלון חדר השינה, אליו צמודה מיטת העץ שלי, החל הקיר להשחיר. גם בסלון, באיזור שהיה קרוב למתלה הכביסה, התחילו להופיע כתמים שחורים. שיא המתקפה נצפה בחלון המקלחת, אליו צמודים מכונת הכביסה והמייבש: שם העובש שגשג ופרח ואיתו הסכנות לבריאות התינוק שלי ולרווחתי שלי.
עובש הוא פטריה שמתפתחת במקומות חשוכים ולחים, בטמפרטורה של מעל ל-4 מעלות. כשאנחנו מבחינים בו בצורתו השחורה, המשמעות היא שהנבגים שלו כבר בשלים ובדרכם להפיץ את עצמם אל העולם ובדרך לגרום לנו נזקים בריאותיים, כמו בעיות בדרכי הנשימה ואלרגיות, כאשר חשיפה לטווח ארוך עלולה להיות מסוכנת במיוחד.
בזניו המסוכנים, עובש יכול לגרום בעיות בריאותיות מכאן ועד הודעה חדשה, אבל מכל מקרה זאת תופעה לא סימפטית שלא מוסיפה לבריאות שלנו ושל שאר בני הבית.
אז מה עושים? מה שאני עשיתי היה מתקפה חזיתית על המקומות שבהם ראיתי עובשים (מומלץ גם להסתכל מתחת למזרן, במגירות הפירות והירקות ובכלל בכל מקום לא מאוורר שעלול לאגור לחות). ניקיתי, קירצפתי וסילקתי את הכתמים השחורים, בעזרת כמות נכבדה של אקונומיקה, ומאז אני מקפידה לאוורר את הבית בכל הזדמנות, כדי לא לאפשר לנבגים הממזרים להשתלט לנו על הקירות. במקרים בהם העובש יותר מאסיבי שווה להתייעץ עם בעלי מקצוע ולהשתמש בשירותי ניקוי וחיטוי מקצועיים.
ברור לי שברגע שהתנאים יאפשרו לו, העובש יחזור, ולכן אני מקפידה לבלוש אחריו ולא לאפשר ללחות ולרטיבות לתת לו לשגשג. בניגוד לקורונה (או למגפות אחרות שמתרגשות עלינו חדשות לבקרים), כאן יש לנו איזושהי שליטה על המצב, וחשוב שנשים לב לסכנות הבריאותיות מבית.
החורף טרם אמר את מילתו האחרונה, אבל אני למדתי את הלקח – השירוקלחת מתאווררת גם בימים הקרים, החלון בסלון פתוח יחד עם המזגן המחמם, והצאצא מתמודד עם הקור בעוז (זה לא ממש מזיז לו, למען האמת). ואני? אני מחכה לאביב.