היא התקשרה אלי בבוקר והודיעה לי שאנחנו הולכות לאכול צהריים באנמארו, מיד אחרי הקורס של הליווי ההתפתחותי. באותו הרגע קפצו כל ההתנגדויות שלי יחד- הוא יצרח במסעדה/הוא יצרח בדרך/אין לי מנשא/כלום לא עולה עלי/איך אניק אותו שם ועוד ועוד. אבל היא לא ויתרה. אמרה שאין מנוס ואני חייבת לצאת מהדכאון הזה.
עמדתי מול הארון וחשבתי מה לעזאזל אני אלבש. הרי עליתי 32 קילו בהריון, כל הארון שאני מטפחת כבר שנים, לא עולה עלי. עמדתי ובכיתי. בכי של כאב צער ותסכול. כי הבגדים הם חלק ממני, והנה גם זה נלקח. אחרי שהתקף החרדה הזה חלף עצרתי. אני זוכרת את הרגע הזה שהבנתי שטמונה כאן הזדמנות. ליפול עמוק יותר לתהום או לקום מהקושי הזה ולצמוח. החלטתי שאני בוחרת משהו שעולה עלי ונראה טוב. בחרתי חצאית, זו שיש לי בארון כבר כמה שנים טובות, ממנגו, עם פרחים. לא הכי מחמיאה לאשה אחרי לידה אבל כזו שעולה עלי. שילבתי לה טישרט, סניקרס ויצאתי. עד היום יש לי את הבגדים האלה לזכרון, ואני מראה אותם בהרצאות שלי לאמהות אחרי לידה.
הגענו לשעת הצהריים ואני חושבת שכבר רעדתי מהלחץ. הנסיעה לשם עברה בשלום. ישבנו והזמנו סושי. הראשון שאכלתי מאז אותה לידה. באיזשהו שלב הוא התעורר. הרגשתי שאני מאבדת את העשתונות, שכולם מסתכלים ואיזה פאדיחות. אבל היא לא ויתרה, נתנה לי את המנשא שלה למרות שהיה קצת גדול והסבירה לי איך להרגיע אותו. נרדם. גם כשהייתי צריכה להניק היא נשארה רגועה. עזרה עם הסינר הנקה ואמרה שאף אחד לא מסתכל ושארגיש חופשי. כשיצאנו ונכנסנו לאוטו היא אפילו סידרה לי את המוצץ והחיתול טטרה כך שזה לא יזוז. והאמת, זו היתה הנסיעה השקטה ביותר שהיתה לי הביתה.
אז למה סיפרתי לכן את כל זה? כי שם הכל התחיל, העסק שלי, בתצורה שלו היום. זה הגלגול השני שלו בעולם העסקי, גלגול ממוקד יותר, מחובר יותר, רגשי יותר. היום העסק הזה הוא כבר מותג. מותג שנקרא מאמאניסטה.
אני מלווה אימהות ומלמדת אותן איך להרגיש בסטייל בכל מסלול בחייהן. האמהות של היום מג'נגלות במלא מסלולים- באימהות, בזוגיות, בקריירה, בבית, והכי הכי עם עצמן. אני מלמדת אותן איך להתחבר לעצמן ולהבין את העומק הרגשי שלהן. אני מראה להן איך האמונות שלהן לגבי עצמן, הלבוש, הסטיילינג של הסביבה- הן אלה שמנהלות אותן. ואיך אפשר לשנות אותן לטובתנו. איך הבחוץ הוא זה שמשפיע על הבפנים. ואיך השינוי הפנימי שאנחנו רוצות לעשות מגיע דווקא דרך ובעזרת המעטפת החיצונית.
אני מאמינה שאיך שאנחנו מתלבשות משפיע ישירות על איך שאנחנו מרגישות, ועל האנרגיה שאנחנו מפיצות החוצה. ואיך שהבית שלנו והסביבה שלנו מעוצבים משפיע על ההרגשה והמשפחתיות שלנו. אני מאמינה שברגע שאנחנו משקיעות בעצמנו, אנחנו בעצם משקיעות בסביבה שלנו ובכל המסלולים שלנו. כי ברגע שנרגיש בסטייל, כל מסלול אחר בחיינו יקבל את 'הסטייל'.
מאמאניסטה קמה לפני 8 שנים. אבל מאמאניסטה של היום היא מאמאניסטה חדשה, משופרת יותר, מדוייקת יותר, חדה יותר, מחוברת יותר. והמאמאניסטה הזו הולכת לכבוש את העולם.
מזמינה אתכן להצטרף לקהילת מאמאניסטה בפייסבוק ולעקוב אחרי באינסטגרם