הסוף של ההתחלה

החיים מסתבר שזורים בתוך שרשרת אינסופית של סופים והתחלות,
הם אינם יכולים להתקיים אחד ללא השניה, בדיוק כמו ההבנה שאין טוב בלי רע

"כל אחרית תחילתה בבראשית"

צילום: סיגל רייכמן - Sigalgal Design Photography
צילום: סיגל רייכמן – Sigalgal Design Photography

כתבתי כבר לא פעם שאני שונאת סופים , מכל סוג שהוא…
אני פשוט לא טובה בהם, גם אם הם טובים אליי, ממש ממש טובים.
לוקח לי זמן לעבד סופים ולהכיל את כל מה שהם מביאים איתם לטוב ולרע.

בדיוק כמו הפעם ההיא לפני שנים רבות שייחלתי בליבי לעזוב מקום עבודה שפשוט לא אהבתי (בלשון המעטה) ואני? אני הרי לא נשארת דקה ויום במקום שלא טוב לי.
והנה זה קרה, נשארתי ובתוכי ייחלתי שמישהו אחר יעשה את זה בשבילי וכשזה קרה, היה לי נורא נורא עצוב וזה מילא כל חלקה טובה שבי, עד שלא ידעתי מה עושים עם כל הרגש הזה שמציף אותי , ימים רבים מאוחר יותר הבנתי שזימנתי את הסוף הזה והוא רק עשה לי טוב בלב, בנשמה ובחיים.

יש כל מיני סופים, חלקם טובים אפילו מאוד, כמו סיום תקופת הלימודים, הביס האחרון של הטילון שכולו מלא בשוקולד, אדוות הגלים הנשברים אל החוף, מחיאות הכפיים בסיומה של הרצאה או תערוכה.
אבל יש סופים אחרים, כמו סיומו של טיול חלומי שכל מה שממלא אותי מבפנים זה כמה אני לא רוצה שזה יגמר, סיום קשר עם חבר או חברה ולא ממש משנה הסיבה או פרידות מאנשים יקרים שעוזבים אותנו ככה באמצע החיים ומשאירים חסר גדול בלכתם.

צילום: סיגל רייכמן - Sigalgal Design Photography
צילום: סיגל רייכמן – Sigalgal Design Photography

בחודש האחרון התמודדתי עם כל מיני סופים והתחלות תלוי מאיזה זוית מסתכלים עליהם…
הבת הקטנה שלי התגייסה, זה ריגש אותי בטירוף, התחלה חדשה לבייבי שלי,
התחלה חדשה לנו הורים ל 2 שברגע אחד בדיוק כשלא 'שמנו לב' הפכנו הורים ל- 2 חיילות מדהימות ויחד עם ההתרגשות הגדולה על ההתחלה החדשה שעומדת בפניה, ליבי התכווץ מהסוף: סוף הילדות, אין יותר ילדים קטנים בבית, הקטנה/גדולה הזאת שהתמודדה עם כ"כ הרבה אתגרים לובשת מדים, ואיך היא תסתדר ואיך יתייחסו אליה ואיך ואיך ואיך, אמא 'פולניה' שכמוני (ואני הכי לא)

יחד עם הסוף הזה הגיע סוף אחר שעשה לי קצת עצוב, סיום קורס דיגיטליות בעסקים מחזור 4 שזכיתי להבחר אליו עם עוד 49 נשים מדהימות ומוכשרות אחת אחת, נפגשנו אחת לשבוע במשך 7 שבועות, כל מפגש יותר מוצלח מהמפגש שקדם לו, כ"כ הרבה ידע וערך ואיך אפשר להגמל מכ"כ הרבה טוב ופתאום יש תחושה של ואקום, מי ישמור עליי שאעשה את המטלות שלי, מי ידאג להציב לי דד ליין נחרץ בהכנת 'השיעורים'?!
המפגש השביעי והאחרון היה מפגש סיכום ופרידה בו כל אחת הציגה מה קורה עם העסק שלה מחר בבוקר ואני בכלל בחרתי להציג מה הולך לקרות עם העסק שלי היום בעוד שנה, מהלכים של שנה שלמה נשטפו אל המקלדת והנה יש לי מצגת מושלמת ומרגשת, שאיפשרה לי בדקה וחצי להתחייב כלפי עצמי קבל עם וקבוצה, הרי אני מתחייבת!
ואמנם זה היה סוג של סיום עצוב ומרגש אבל לגמרי התחלה חדשה, מחזקת ומחושלת שלי ושל העסק שלי עם שפע כלים והתרגשות על הדרך שלפניי.

וכאילו לא די לי בכך, סיימנו את השבוע במעבר דירה של הוריי, חיים שלמים נארזו בתוך ערימה בלתי נגמרת של קרטונים ובכל קרטון וקרטון נכנס הלב, הרגש וכ"כ הרבה זכרונות שנאספו במהלך שנים רבות של חיים ומשפחה.
דברים רבים הונחו בפינת הרחוב לטובת מי שזקוק ולא חלפו יותר ממס' דקות בכדי לראות ערימת חיים ארוזה בקרטון נעלמת לטובת חיים של אחרים.
כ"כ הרבה יש בתוך חיים שלמים, וכ"כ מעט צריך בכדי להמשיך לנקודה הבא…
והסוף הזה הוא סוג של התחלה חדשה עבורם למשהו טוב יותר, מרגש יותר, מבורך יותר

צילום: סיגל רייכמן - Sigalgal Design Photography
צילום: סיגל רייכמן – Sigalgal Design Photography

ועם כל ההבנה שלכל התחלה יש סוף, או לכל סוף יש התחלה (תלוי מאיזה זווית מסתכלים)
אני לגמרי מעדיפה את ההתחלה:)

היא אמנם מפחידה אותי לא מעט, ומרגשת אותי בטירוף, אבל אין משהו יפה יותר מהשמש הזורחת בתחילתו של יום חדש, תינוק שנולד אחרי 9 חודשי ציפייה, ריח הגשם הראשון ששוטף את האדמה, גל המתרומם לפני שהוא נשבר, לקוח חדש שיוצר קשר ומבקש לעבוד איתי, עמידה מול אולם מלא קהל שניה לפני שאני מתחילה לדבר, או דקה אחרי שאני מתעוררת מחלום מהמם שאני הולכת להגשים…

אז מה אתם מעדיפים סוף או התחלה? 

 

#דיגיטליות_בעסקים #לאומי_עסקים #saloonaschool

 

סיגל רייכמן - Sigalgal
סיגל רייכמן - בת, רעיה, אמא, אחות, חברה צלמת, כותבת, יוצרת, חולמת ומגשימה, עצמאית ומולטיטאסקינג בנשמה.**עוסקת בצילום, שיווק וקידום עסקים ברשתות החברתיות**