רפאל הוא סופר מצליח שכבר פרסם כמה וכמה ספרים, אנה בקר היא צעירה בת עשרים וחמש שנמצאת בשנתה השנייה בהתמחות ברפואת ילדים. רפאל ואנה נמצאים בכמה ימי חופשה בדרום צרפת הם אמורים להתחתן בתוך שלושה שבועות כאשר רפאל מתעקש שאנה תספר לו את כל סודותיה, היא מנסה להניע אותו מכך, מסבירה לו שזה ממש בסדר שלכל אחד יש סודות ובכל מקרה הסוד שלה כלל לא ישפיע על מערכת היחסים שלהם או על אהבתה אליו. אולם רפאל מתעקש, הוא לא מוכן לקבל זאת, לפי דעתו לא אפשרי שבין בני זוג יהיו סודות. רפאל הוא אב לפעוט כבן שנתיים שהוא מגדל רוב הזמן לבד לאחר שמי שהייתה אהובתו ואם בנו מתוודה שאין בה שום טיפה של רגש אימהי ושאין באפשרותה לגדל את הילד. הם נפרדים ורפאל הופך להורה הדומיננטי והמרכזי.
בסופו של עניין כאשר התעקשותו של רפאל לא מתמוססת והוא אינו מרפה מבקשתו לשמוע את סודותיה של אנה, אנה נעתרת ומראה לרפאל תמונה שבה מראה קשה מאוד היא אומרת לו שהיא האשמה למראה הקשה שמופיע בתמונה.
רפאל מזדעזע עמוקות ולא מצליח להסתיר זאת ואנה נרגשת עד מאוד פשוט עוזבת אותו שם.
רפאל בטוח שהיא חזרה לדירתה בפריז. אולם כאשר הוא מחייג אליה שוב ושוב אכול רגשי חרטה על תגובתו המחרידה לתמונה שאנה הראתה לו הוא מגיע פעם אחר פעם לתא הקולי שלה. כאשר הוא מגיע לדירתה הוא נדהם לראות שהדירה פתוחה שנראה שהתרחש בה מאבק, הוא מבין שיש בעיה. הוא חוזר נסער לדירתו שם מחכה לו מארק קאראדק, שכנו הטוב שהוא אף שוטר לשעבר. מארק ורפאל התיידדו ורפאל לחלוטין סומך עליו שישמור על בנו, בעצם מארק הפך לחברו הטוב ואיש סודו.
מארק מבחין בסערה שבה נמצא רפאל ומתעקש שיספר לו את כל הידוע לו, מכאן מתחילים ימים של רדיפה ומציאת האמת, כאשר רפאל ומארק נחושים למצוא את אנה, אט אט הם נחשפים לסודות מחרידים למדי, כל פעם שנדמה להם שאולי הם מגיעים למציאתה של אנה וגילוי האמת מסתבר להם שהמציאות המחרידה עולה על כל דמיון ולא רק זאת כל הזמן נדמה שאנה רק מתרחקת מהם ושסודותיה הולכים וגדלים לממדים שאף אחד מהם לא ציפה להם.
העלילה מרתקת למדי, והקריאה זורמת מאוד, בהחלט יש כאן תפניות לא צפויות, וגיום מוסו מצליח לרקוח עלילה מותחת
לאורך הסיפור כל הזמן נזרקים שמות של ספרים, של אנשי תרבות ושל יצירות ידועות ומידי פעם חשתי שהסופר מנסה לומר לנו הקוראים, 'תראו כמה שאני מעורה בתרבות' מידי פעם לאורך הקריאה יכולתי ממש לחוש שכעת הכותב אומר לעצמו 'הגיע הזמן להכניס עוד ידע כללי לעלילה' יש מעט עומס של התחככות עם המציאות שמחוץ לספר עם העולם האמיתי, ההתחככות הזו הציקה לי.
כדרכו של גיום מוסו כל פרק נפתח בציטוט ידוע והציטטות האלו מן הסתם אמורות להראות או להציג את הלך הרוח של הפרק העומד לפנינו, אולם גם בציטטות הללו יש משהו מעייף קמעה ואינני בטוחה שהנוכחות שלהם תורמת, זה היה נחמד בספר הקודם שלו אולם כעת שהוא חוזר על העניין הזה, תחושתי הייתה תחושה של עומס.
יחד עם זאת אין ספק שהעלילה קצבית ואפילו מפתיעה, לא הצלחתי לנחש מראש את כל מה שעומד לקרות וככזה זהו ספר מתח בהחלט קריא ונחמד, ואני מניחה שניתן להעביר עמו ערב חורפי על הספה.
