הנה אני כאן

שנים אני משתעשעת ברעיון לכתוב בלוג, השנה החלטתי לממש את הרעיון ולהגשים אותו, " לכולם יש בלוג למה שלא יהיה לך, קדימה תפתחי אחד שכזה כדי שלא תצטערי" אמרתי לעצמי. אבי לימד אותי עדיף לנסות מאשר לחיות בחרטה שלא ניסית.

אז הנה אני כאן.

אני, רחל פארן או יותר נכון אותיות שמי הן שורש ר.ח.ל. כי כל אחד משנה ומשבש את שמי, רחלי, רוחלה, רייצל חל רחלה ובעיקר כמעט תמיד אני חלי

בכיתה ב' גילתה אמי שאיני יודעת לקרוא, אחרי שנרעשה לימדה אותי בעצמה את הקריאה. אני זוכרת אותי יושבת על כיסא במטבח ,אוחזת בחוברת האדומה של תמר פיש נחשון, רגליי אינן מגיעות לרצפה ומתנדנדות קדימה ואחורה לפי צלילי הקריאה אה, בה, גה ,דה.

מהרגע שלמדתי לקרוא לא הפסקתי, קראתי בכל מצב, בבוקר לפני הלימודים, באפלולית הערב כמעט בחושך, בטיולים, בתחנות אוטובוס, בכל תור שבו עמדתי. קראתי כל הזמן, עולם חדש ומופלא נפתח לי.

בילדותי לא היו ספרים רבים הספריות היו מעטות. בקצה הרחוב שלנו בחולון, היתה (עד היום היא קיימת) חנות ומדפי ספרים, ספרי מדי קראו לה, על שם מדי בעלת החנות, אשה יפה, חרשת, אוהבת ילדים. החלפתי ספר כמעט כל יום, מהרגע שנטלתי את הספר שבחרתי פתחתי אותו והתחלתי לקרוא תוך כדי הליכה, כשהגעתי לבניין התיישבתי על הגדר והמשכתי לקרוא עד שסיימתי את הספר, יום אחד העזתי וחזרתי למדי על מנת לשאול ספר חדש, והיא הסתכלה עלי ובקולה המיוחד אמרה לי, לא ,אי אפשר שני ספרים ביום, הבטתי בה בעיניים חצי בוכות והצעתי לה שאסדר את המדפים ובתמורה היא תרשה לי להחליף ספרים. וכך היה.

לא רק לקרוא ידעתי, גם לכתוב.

כילדה כתבתי המון, סיפורים, מחזות, שירים בגיל ההתבגרות. בכיתה ה' סיפור שלי שודר ברדיו, בבגרותי סיפור שלי התפרסם בחוברת מאזנים. במגרה טמונים סיפורים רבים, כיוון שגזלו ממני כוחות נפשיים העברתי את יצירתי לציור ואני מספרת ציורים בצבע ומכחול. אולי פעם אדפיס את הסיפורים ואכרוך למען בני ביתי.

לימים הפכתי להיות מורה לספרות, כמה טבעי היה לי, לימדתי במשך 32 שנים בתיכון איילון (אז נקרא חדש) בחולון , התיכון שבו למדתי.

כמורה הייתי כל כולי נטועה ברצון להנחיל לתלמידי את אהבת הספרות והמילה הכתובה.

מאז פרשתי ,לפני 5 שנים, אני מנחה קבוצות קריאה, אוהבת להכין את הספרים להרצאות המועדונים ,אוהבת את המפגשים עם אנשים אוהבי ספר.

ומה עוד אני אוהבת? את משפחתי, ברור , לא?

אוהבת ליצור ,לצייר ,לסרוג, לתפור, לצפות בסרטים, הצגות, אופרות, לטייל בארץ ובחו"ל בעיקר אוהבת אדם והכי הכי לקרוא.

רוצים לקרוא עליי עוד, מוזמנים https://rachelfaran.co.il/

רוצה להודות ללי-את הלר שדרבנה אותי לפתוח בלוג, לקח לה שנתיים ל"טחון " לי את הראש עד שהעזתי,

http://saloona.co.il/liatpooh/

לאורית רובינשטיין שעודדה ,http://saloona.co.il/rubina/

למירב גת שתמכה http://saloona.co.il/meravgat/

ולפליציה שרון שהתלהבה.https://www.facebook.com/proseinside/

מקוה שנהנה יחד, אני כבר שמחה ומאושרת שאני כאן ויכולה לשתף אתכם במחשבות שלי על ספרים.