"המשפט"- קפקא על במת תיאטרון תמונע

צילום: ז'ראר אלון

כבוגרת מגמת ספרות בתיכון, קראתי לא מעט את סיפוריו הקצרים וגם את "המשפט" של קפקא. ואני חייבת לציין, שהוא אחד הסופרים, שהצליח להיחרט אצלי בזיכרון (וכן כן… אני נולדתי סנילית, אז זה בהחלט הישג 🙂 ). כשצפיתי לראשונה בסרט "המשפט", המבוסס על ספרו של קפקא, למרות שהיה בשחור לבן, נשארתי מרותקת.
לכן, היה ברור לי שאני חייבת לצפות בהצגה זו ולראות כיצד דורי אנגל מעבד את אחת הקלאסיקות הכי ידועות של קפקא. בסגנון המשלב שפת במה תנועתית עם וידאו ארט ושחקנים נפלאים, דורי אנגל מכניס אותנו לתוך הסיוט של קפקא ושל כל אחד ואחת מאיתנו.

את "המשפט" חיבר קפקא בין השנים 1914– 1915 והוא נחשב לאחד משלושת הרומנים הגדולים שפרסם ולאחת היצירות המשפיעות של המאה העשרים.
המשפט הוא רומן שלא הושלם מעולם על ידי מחברו, אלא נשמר והתפרסם רק לאחר מותו על ידי נאמנו של קפקא מקס ברוד, ב-1925. פרסום הרומן התרחש למרות בקשתו המפורשת של הסופר לגנוז את הסיפור, ביחד עם מרבית כתביו. וטוב שפורסם :-)
הרומן היווה את פסגת הסגנון הייחודי של קפקא, הידוע כ"סגנון קפקאי", וחלוציותו בתהליך שעוברת הדמות הראשית ברומן, העומדת למשפט על ידי מערכת בעלת סמכויות עצומות ובלתי מוגדרות, מבלי לדעת כלל איזה פשע ביצעה. קפקא נודע בסגנונו הספרותי הייחודי, שהוא חלוץ בהצגת חוסר האונים האנושי ובדידותו מתוך החברה. העוצמה שבכתביו ובראש ובראשונה כתבים כדוגמת המשפט, העבירה לקורא בצורה כה טובה תחושות אלו, עד שהם הפכו ל "הסגנון הקפקאי".

צילום:ז'ראר אלון

בוקר אחד, יוזף ק', פקיד בנק בכיר, נעצר על-ידי רשות מסתורית. מי הם אלו שהעזו להתנפל עליו בביתו? מי מאשים אותו? מי הרשות שעומדת מאחורי ההליכים? ומה אשמתו?
השומרים לא ידעו לומר לו מדוע נעצר. הרי הם רק פקידים זוטרים ואת ההוראה קבלו מלמעלה. הם רק ממלאים את ההוראות.
מישהו בטוח העליל על ק', הרי הוא נעצר מבלי שעשה דבר. או שאולי זה מתיחה של חבריו ליום הולדתו השלושים הקרב ובא?

יוזף נקרא להגיע לועדות חקירה, שגם שם לא ברורה אשמתו. מערכת המשפט מורכבת מפקידים רובוטיים (תוכלו לראות את התנועות וההבעות הרובוטיות על הבמה), שרק ממלאים הוראות. כל פעולה שלהם תלויה בממונים עליהם.
ק' מנסה להיעזר בעורך דין ובנפשות נוספות, שלכאורה, יכולות לעזור לו. הוא אף מחליט לכתוב כתב הגנה, למרות שהוא איננו יודע מה אשמתו. אך, לאט לאט הוא מתחיל לפקפק שהמשפט יגמר בזיכויו מאשמה ויהפוך לאדם חופשי. הוא מגלה שבפועל אי אפשר להתגונן מפני בית המשפט , רק להודות באשמה. אי אפשר לשנות את החלטת בית המשפט, שהחליט שהוא אשם.

כולם יודעים על המשפט של ק', יודעים את חומרתו, אבל אף אחד לא אומר לו בעצם מה אשמתו.

מצבו מחמיר מיום ליום. נפשו הופכת להיות רדופה. גזר הדין לא מגיע בבת אחת, הוא מתגלגל עד שהוא נחרץ.

יום הולדתו השלושים ואחד מגיע, שני סוכנים מטעם בית המשפט מגיעים לדירתו של יוזף. הוא איננו מופתע. הוא אינו מופתע כבר מכלום…וגזר דינו נחרץ!

צילום:ז'ראר אלון

לצערנו, מצב זה מוכר גם כיום ובכל מקום. מה כוחו של האדם הבודד בחברה? בעולם הבירוקרטי, המנוהל על ידי פקידים קרים ורובוטיים, שרק ממלאים הוראות, מה הסיכוי של הפרט? מה רב התסכול והייאוש שהאדם מגיע מול הגורמים הרבים…

מאחלת לכם צפייה מרתקת!

XOXO

אחת שיודעת 😉