המסע שמאחורי המסע הקולינרי שלנו לאקוודור

בחורה עם מחשב נייד

111

בשבוע שעבר קיבלתי מתנה למסע שלנו לאקוודור. שרשרת עם תליון בצורת מצקת. המצקת נבחרה על ידי איילת, כי היא אומרת שאני יוצקת תוכן ומשמעות לכל דבר שאני עושה. כשהגעתי השבוע לסטודיו של דליה, יוצרת הקולקציה, ביקשתי ממנה להוסיף לתליון שלי גם מטרפה.
כי אני אולי מצקת.
אבל אני גם מטרפה.
וכך הפכה השרשרת החדשה שלי עם המצקת והמטרפה, לקמע של הנסיעה הקולינרית שלנו לאקוודור.

בעוד שלושה ימים, דן לב, יוראי ליברמן ואני, טסים לצד השני של העולם, אל אקוודור, הנמצאת על קו המשווה. במסגרת הנסיעה נצלם 15 שפים מקומיים לפרויקט הצילום האמנותי Colorfood של דן. ונערוך ארוחה של החברים של דקלה, המחברת בין ישראלים ואקוודוריאנים שלא מכירים זה את זה. בשלב הזה של הסיפור, אתם מוזמנים לפרגן לנו או לאנפרנד אותנו. כי זה רק הולך ונהיה יותר משוגע.

71539781_10157032127547284_34873910377840640_n
הולה אקוודור!

הנסיעה שלנו היא בהזמנת שגרירות אקוודור בישראל, אייר אירופה מפרגנת לנו עם כרטיסי טיסה דרך מדריד, משרד התיירות לוקח אותנו אל הג׳ונגל לבקר במפעל השוקולד פאקארי, וחברת התיירות המקומית מטרופוליטן מפנקת אותנו במלונות שאני יכולה רק לחלום עליהם, במרכז העיר העתיקה בקיטו, על חופיו של האוקיינוס הפסיפי ואפילו באיי גלפגוס. אני קוראת שוב את מה שכתבתי פה ולא מאמינה. מה בכלל הקשר שלי לאקוודור? איך הגעתי לנסיעה המטורפת הזו ומאיפה הרעיון המשוגע הזה, לערוך שם ארוחה לאנשים שלא מכירים אחד את השני?!

017277413f4f68e37a9af3d9a3d2e9b4478c30d6ad

ארוחות שמחברות בין אנשים

השיגעון שלי להפגיש בין אנשים שלא מכירים זה את זה, התחיל לפני כמעט שלוש שנים. קראתי לזה ״החברים של דקלה״, והחלטתי להזמין אחת לחודש לארוחת שף, חברים שלי שלא מכירים אחד את השני ולא יודעים מי משתתף בערב. הרעיון היה שאנשים יוכלו להרחיב מעגלים חברתיים ולפגוש אנשים חדשים כמו פעם… פנים אל פנים. ומה יותר מחבר אנשים, מלאכול יחד?! בתחילת כל ערב, אני מציגה את כל המשתתפים ומספרת את הסיפור שלהם, עורכת את סידורי ההושבה, ממליצה למשתתפים עם מי עוד כדאי להם להתחבר בערב ויוצרת להם חיבורים מעניינים ומשמעותיים. בכל ארוחה אנחנו מארחים חבר עם סיפור חיים מעניין שמשתף אותנו בסיפור שלו וכיסא חברתי, עמותה המספרת על הפעילות החברתית שלה, ואנחנו עוזרים לה דרך הקשרים והחיבורים של משתתפי הארוחה. ככה אנחנו לא רק נהנים מארוחה משובחת, אלא גם שומעים סיפור מעורר השראה וגם משתמשים בקשרים שלנו כדי ליצור אימפקט חברתי. 015040eadd9733003088cb4ccbd60a5a9b996ff6e1

להרים ארוחה בצד השני של העולם
כבר ערכתי 25 ארוחות כאלה פה בארץ ואפילו שתי ארוחות בניו יורק, בדיוק לפני שנה. וכדי לערוך ארוחה באקוודור, הייתי צריכה להפעיל את הקשרים הכי הכי יצירתיים שלי. אז איך עושים ארוחה בצד השני של העולם, בלי להכיר שם אף אחד? גייסתי את כל החברים שלי וכל מי שעוקב אחרי פרויקט החברים של דקלה, והאמת היא שקצת הטרפתי את כל מי שאני מכירה, שיעזור לי להרים ארוחה שמחברת בין אנשים באקוודור.

כדי להרים ערב של "החברים של דקלה", צריך מקום, צריך דובר מעניין לספר את סיפור ההשראה של הערב, צריך כיסא חברתי וצריך אנשים מעניינים שירצו להשתתף בערב. לפחות את השף של הארוחה אני מביאה מהבית. דן לב, איתו אני נוסעת, הוא שף הבית שלנו בכל הארוחות, ואיתו אני עורכת כבר כמעט שלוש שנים את הארוחות פה בארץ. אה… רגע… צריך גם לממן את הארוחה! מה עושים?!

3333

מדהים כמה העולם שלנו קטן

באופן מרגש ומפתיע, כל החברים שלי וכמעט כל מי שאני מכירה (וגם הרבה מאוד אנשים שאני לא מכירה) פשוט התגייסו לעזרתי. פוסט בפייסבוק, והחלו התיוגים, השיתופים והחיבורים. מדהים אותי בכל פעם מחדש כמה העולם שלנו קטן, ואיך אפשר להגיע לאנשים בכל מקום בעולם דרך קשר אחד, מקסימום שניים. חודש וחצי של עבודה מאומצת, שעות של שיחות טלפוניות אל תוך הלילה עם אנשים באיזורי זמן אחרים משלנו, פגישות, מיילים ועשרות הודעות לכל מי שיכול לעזור לנו. רגעים של התרגשות, לצד רגעים של אכזבה, שיחות מעניינות, והמון המון שיחות סרק שלא יצא מהן דבר. כל כך הרבה "לא" קיבלתי, שהתחלתי להתייאש. קיבלתי "לא" מנומס, ו"לא" מתנצל, ו"לא מתאים לנו" ואפילו "לא" אחד שהעליב אותי במיוחד. ובוקר אחד אמרתי לדן, זה מספיק. מהיום אני מרפה. מה שזרעתי, צריך זמן לנבוט.
ובתוכי מתקיימת לה ידיעה חזקה, עוצמתית וברורה שהערב הזה הולך לקרות.
לא ברור איך, לא ברור עם מי, אבל זה יקרה.

WhatsApp Image 2019-11-15 at 06.49.53

מצקת ומטרפה
ליצור ארוחה מעבר לים זה קצת כמו להקציף חלבונים במטרפה. בהתחלה רק מקציפים ומקציפים וכלום לא זז. משקיעים אנרגיה בתנועה, מכניסים אוויר פנימה, זזים ומזיזים ואז לאט לאט, השקוף הופך לבן וברור, ומתחיל להתגבש לו קצף יציב. כזה שאפשר להפוך את הקערה והוא נותר במקומו.
בעוד פחות משבוע, תיערך הארוחה הראשונה של החברים של דקלה בקיטו, עיר הבירה של אקוודור.
את הארוחה נערוך בביתו של ערן חיון, ישראלי שחי באקוודור מעל 15 שנים, בעלים של חווה אקולוגית, טייס, רוכב אופנועים ומטפס הרים. נארח בביתו 22 אורחים ישראלים ומקומיים, אנשי עסקים, תיירות, אמנות וקולינריה, שחלקם מגיעים בטיסה אל הארוחה מרחבי אקוודור. את הארוחה שתכיל מנות ישראליות ומקומיות, יבשלו יחד דן לב, השף המקומי המוערך אמיליו דלמאו ואליהם יצרף לבישולים גם ערן חיון בעל הבית. נארח אורח מעניין מגלפגוס שיספר את הסיפור האישי שלו, ונספר על מיזם חברתי לנשים מקומיות.

המסע שלנו לאקוודור עוד לא התחיל. אבל הדרך שעברנו עד עכשיו, היא חלק בלתי נפרד מהמסע.
ולדעת שהצלחתי להטריף ולטרוף וליצור ארוחה באקוודור, גורמת לי להרגיש שהכל אפשרי.
גם החלומות המשוגעים ביותר שלי.

~~~~~~~

תודה לכל השותפים שלנו לדרך:
שגרירות אקוודור בישראל, משרד התיירות של אקוודור, משרד החוץ של אקוודור, מטרופוליטן חברת התיירות, חברת התעופה אייר אירופה AirEuropa, חברת השוקולד PACARI.
Embajada de Ecuador en Israel AirEuropa #visitEcuador #ColorfoodEcuador #aireuropa #colorfood_the_project #dikla_friends
Embajada de Ecuador en Israel החברים של דקלה – ארוחות שף שמחברות בין אנשים Colorfood

תודה לשותפי התוכן שלנו:
איילת  הלוחשת לסירים קיבוץ עינת ואילן, יהודה ויעל מחברת הנמל שבזכותם הארוחה מתקיימת.

ותודה למפנקים:
פספורטקארד, יקב פלטר, אקרמן שמן זית, המפות של art de maison ודליה ישראלי על השרשראות.