המסע שלי

מתנסה, טועה, מאתגרת את עצמי עם האינטרנט ויכולה לו, נופלת, קמה, לומדת איך לא להתייחס אל ה״נפילות״ כאל כישלון אישי אלא כאל שיעור בדרך, כותבת, וכותבת, לא מוותרת לעצמי ושואלת שאלות, מקבלת בהירות ומיקוד.

בחורה עם מחשב נייד

אתמול מלאו 7 שנים לחזרתי ארצה, אחרי שהות של 9 שנים בארה״ב,

חצי- המולדת השנייה שלי. (למי שלא יודע, נולדתי בארה״ב לאבא אמריקאי ציוני שרוף שעלה ארצה).

7שנים!!

זה מעגל חיים שלם.
נעצרתי רגע ולהשקיף על הדרך שעשיתי:

לא ציפיתי שההתאקלמות חזרה ארצה תהיה לי כל כך קשה ומחוספסת.

המציאות של ההשתלטות של קיצוניים על רחבת הכותל כאילו היא נחלתם בלבד וההדרה של נשים מתפילות בכותל טלטלו אותי כהוגן. לאן חזרתי? מליון שנות דור אחורה?

 

השפה העברית שאני כל כך אוהבת וש״ירדה למחתרת ״ בשנים שלמדתי באנגלית והנחיתי רק באנגלית, נתקעה איפשהו באיזה ״ מחסן ״ במוח, ובשנים הראשונות לחזרתי לא הייתי מסוגלת להנחות בעברית והתביישתי שזה קורה לי ומה יחשבו עלי?

 

השנים הראשונות בארץ בצל מחלתה של אימי ומותה לפני 4 שנים, שיבשו לגמרי את החיבור שלי לעצמי המקצועי שלי ו״כיווצו״ אותי.

למעשה רק בשנתיים האחרונות התחלתי להרגיש איך אני חוזרת לעצמי, תוך כדי שאני מדייקת יותר ויותר את המה והלמה שלי:

מתנסה, טועה, מאתגרת את עצמי עם האינטרנט ויכולה לו, נופלת, קמה, לומדת איך לא להתייחס אל ה״נפילות״ כאל כישלון אישי אלא כאל שיעור בדרך, כותבת, וכותבת, לא מוותרת לעצמי ושואלת שאלות, מקבלת בהירות ומיקוד.

 

והיום באופן מיוחד הרגשתי שמחה ,
כשביקרתי בירושלים עירי לשעבר, ויכולתי להודות באזני עצמי כמה משמעותי לי

לגור במרחק של רק שעה וחצי נסיעה ( ולא 12 שעות טיסה..) מאהובי-ליבי.

 

אני מבקשת לצטט קטע מתוך פרשנות לפרשת מסעי של סיגל גריבי, מורה לשיטת ימימה, וכך היא כתבה :

"…במסע חיינו אנחנו נעצרים בכל מיני תחנות, לפעמים תחנה מרה, לפעמים תחנה מתוקה, לפעמים יש חרדה ולפעמים שפע. בציון 42 נקודות החניה מדגיש משה את חשיבותו של המסע ושל החניות בדרך יותר מאשר חשיבות ההגעה. לכל תחנה יש משמעות, לכל עצירה יש את השיעור שלה עבורי, לפעמים קורים דברים משמעותיים (מותו מקום קבורתו של אהרון) ולפעמים זו עצירה רגילה. גם זו חשובה וגם זו חשובה."

 

ממש הזדהיתי עם הנאמר, וחשבתי לעצמי שזה בדיוק מה שעשיתי כשנעצרתי להשקיף על המסע שלי ב 7 השנים האחרונות.

 

ועכשיו מסיטה את המבט קדימה:

אני מליאת התרגשות לקראת השנה הקרובה שבה החלטתי לתת יותר מעצמי ומהמתנות שלי לעולם:

  • סדנאות ביבליודרמה לא-נשים שרוצים
    להביא ריפוי למערכות יחסים בחייהם ולשפר מיומנויות תקשורת תוך ובין אישיות, באמצעות דו-שיח מפרה ומרפא עם הסיפורים המיתולוגיים של ערש תרבותנו, ועם הייצוגים הפנימיים של הדמויות בתוכם.

(הרשמה מוקדמת לסדנה שמתחילה בספטמבר מתקיימת בימים אלו. )

  • סדנאות פסיכודרמה לנשים שרוצות להגיע לשורש האמונות המעכבות ולהצליח לשחרר אותן באופן יסודי ומהיר.
  • מפגשים 1:1 לא-נשים שמרגישים נוח יותר לעבוד בסטינג אישי.(ייעוץ פרטני)
  • תרגום לאנגלית של האסופה הדיגיטאלית שלי ״ מבראשית – חיבור לסיפורי המקור בראייה עכשווית ורלוונטית לחייך״.
  • הרצאות בנושא״סיפורי בראשית כמראה משקפת לסיפורי חיינו״

ובנוסף אני ממשיכה לכתוב ולבשל על אש קטנה ספר שבו אני משתמשת בדוגמאות חיות מהביוגרפיה האישית שלי כדי להראות את הקשר בין הסיפורים הקולקטיביים ( בראשית) לסיפורים האישיים. כשדברים יהיו יותר מגובשים אני אשמח לשתף אתכם.

 

באיזו פעילות אתם מרגישים את הקריאה להשתתף?

מה עוד אולי הייתם רוצים לקבל ממני?

 

מברכת אתכם בהמשך חופשה נעימה

ובמסע מייטיב

 

תודה. אוהבת אותך.