המסיבה הראשונה שלי

חשבתי לעצמי שסוף סוף הגיע תורי, להשמיע את המוזיקה, להרקיד את האנשים, להדהים את הרחבה, ו… היה מזעזע

השנה היא 2013, שעת בין ערביים, ואני במיטב מחלצותיי, מפזזת על רחבת הריקודים של חתונה משפחתית. מימיני, סבתא רחל, משמאלי, דודה חנה, מולי, דוד חיים ודוד ציון, וברקע – טראנס.

רגע. מה? אני מוצאת את עצמי מביטה בפרצופים המבולבלים ויכולה להישבע שאני שומעת את המחשבות (אמנם רובן בערבית עיראקית) "בבקשה שמישהו יפסיק את הרעש הזה". הסתכלתי על הדי ג'יי וחשבתי "אני הייתי עושה את זה אחרת".

חמש שנים קדימה, מגיעה המסיבה הראשונה שאני מתקלטת בה. אוי, כמה שהתרגשתי! החלום שלי מתגשם, זה סוף סוף קורה, אני אהיה אחראית על המוזיקה, אני אזכה להרקיד אנשים, אני אבין את הקהל, אני אבחר את השירים, אני אצליח, יהיה מטורף! ו… היה מזעזע.

30167677_10155485941007205_4382409784083105712_o

בשעתיים הראשונות אף אחד לא רקד.

בשעתיים הבאות פשוט לא ידעתי מה אני עושה.

לא בחרתי מוזיקה מתאימה. המעברים שלי היו צורמים. כשאמרו לי ששמתי יותר מידי מזרחית העברתי בטעות ל"רונה" של סמיר שוקרי. כשביקשו ממני לנסות משהו יותר עדכני חשבתי שאולי זה יהיה רעיון טוב לנגן את we will rock you. הרגשתי חשופה ומובכת, ורק חיכיתי שזה ייגמר.

כשחזרתי הביתה כעסתי על עצמי. כעסתי על המעברים החדים, על הבחירות הגרועות, על כל הערב הזה. כעסתי על עצמי ששפטתי את הדי ג'יי ההוא, ששם טראנס ברחבה של מבוגרים. ולא נגעתי במחשב שבוע.

אבל אז בוקר אחד התעוררתי עם דיגדוגים באוזניים, מלאה בגעגועים למוזיקה אהובתי, ונזכרתי שעל חלום של חיים שלמים לא מוותרים בגלל פעם אחת. אז ישבתי, ימים ולילות, ולמדתי, ואספתי מוזיקה חדשה, ונפגשתי עם כל הדי ג'יים שאני מכירה, כדי שיסבירו לי מה וכמה ואיך ולמה. וכל אחד ואחת מהם בדרכם לימדו אותי, והחזירו לי את האמונה בבני אדם, וגם בעצמי.

וכשהגיעה הפעם השניה שלי לתקלט לא פחדתי, ופתאום המעברים לא היה צורמים כל כך, והמוזיקה זרמה עם האווירה, והקהל נהנה ופירגן, ואני דווקא לא רציתי שייגמר. ובפעם השלישית היה אפילו יותר טוב, וברביעית היה מעולה, ובחמישית מטורף, והפסקתי לספור.

היום אני לא מתביישת להגיד – אני יודעת מה אני עושה. והכי חשוב, מאוהבת בכל רגע.

צילום: חנית לנדסמן
צילום: חנית לנדסמן

 

DJ Moric
כמו כל אישה עצמאית בתחילת הדרך, באתי לטרוף את העולם, והאוכל האהוב עליי הוא מוזיקה. אני מור יכין, בת 26 מתל אביב, ואני די ג'יי. stay tuned