המכתב שלא ישלח לעולם!

ראיתם פעם תמונה של משפחה לא מאושרת?! מלחמה -משפחה. מילים כל כך מנוגדות ואולי אצל חלקנו לא. אפשר גם אחרת.

לכם, שהייתם חלק בלתי נפרד מחיי,

חשבתי שזה לעד! חשבתי ששום דבר לא יסדוק את הדאגה. הקרבה. האהבה. הבטחון. האמון. הקשר הזה שנולדתי וגדלתי לתוכו כאילו היה הדבר הטבעי ביותר. הנכון ביותר. חשבתי שאין קושי או משוכה שלא נעבור. האמנתי שתאהבו אותי תמיד. כמו שאני.

רק רציתי שתדעו, הסדק שנוצר לא מתרפא, הוא תופס בכל יום מקום רחב יותר. לא! גם הזמן שעובר לא מקהה את תחושת הבגידה. האמון. הערכים שחונכתי. הערכים שעליהם אני מקפידה לחנך, הכל התנפץ כגל מול הסכר שנבנה לאורך השנים.

אתם. המשפחה. המקום הבטוח. המוכר. מי שתמך. שעשה. שהיה עמוד התווך – הפנה עורף. שברתם את הכלים. התעלמתם. יתמות מוחלטת בלי באמת להיפרד מהעולם. תחושה כה קשה. אולי יותר מאובדן מוחלט.

ישנם רגעים שזה מכה בכאב חד מלווה בכעס שמרעיל את הנפש, כזה שאוכל כל חלקה טובה. הורים שמפנים עורף לילדים, מלחמות אחים.

שאלות, שאלות קודחות את המוח, איך עוצרים את הגלגל הזה? איך מונעים? זה יקרה גם לנו? למה? איך מסבירים לילדים שסבא וסבתא בחיים אבל לא מתעניינים בהם יותר? ואיך עוברים את תקופת החגים?! ואיפה הדודים/ות שהיו להם ואינם עוד בחייהם? (הם קיימים – חיים ונושמים – בחיים של אחרים).

לכם כאן אומר שבדיעבד תשובה אחת ברורה לי בוודאות, אפשר למנוע! תהיו עירניים. תזכרו שגם משפחה לא ברורה מאליו. אל תעודדו תחרות בין האחים – למדו אותם לפרגן ולכבד את השוני. אל תתנו לקנאה להשתלט ולהיות חלק אפילו קטן בתא המשפחתי. תדברו – גם ובעיקר על מה שכואב. תקשיבו. הכלל שבעיני, הכי הכי חשוב מהכל: אל תתחשבנו! לא במשפחה! הוא בא, אני לא אתקשר, אני הזמנתי, אני זוכר לו ועוד ועוד. התחשבנות ושמירת טינה זו המחלה הכי מסוכנת שיש, היא ממאירה ופוגעת בכל חלקה בריאה.

ההפסד "במלחמה" הזו ידוע מראש, הוא עכוב מדם, אוכל ומכרסם בשני הצדדים. תאמינו לי. לב שבור ממשפחה הוא הלב הכי סדוק שיש, לא ניתן לתקנו לעולם. לב שבור מאהבה אהבה אחרת תרפא. לב סדוק ממשפחה לא יחליף דבר את מקומו ואף דבק לא ישלים אותו בחזרה.

נכון שמשפחה לא בוחרים ומצד שני אפשר לבחור באנשים קרובים למשפחה. נכון שיש פעמים שאין דרך חזרה. תדעו שעדיין כאב החוסר ימשיך לדמם. החור שנפער יישאר ריקני.

אני כאן כדי לזעוק (בלחש) את הכאב הנוראי הזה! בשבילי. בשבילכם. בעיקר לקרוא בקול גדול שאולי יעיר את מי שזה מתחיל גם אצלו יעצור, ישאל, יטפל בזמן. הלב שלי כבר לא יהיה שלם כמו פעם, אולי שלכם יוכל להישמר.

שלכם, למרות שבחרתם לחשוב אחרת.

mom5
מתוך: www.gratisography.com

 

אחת מאיתנו
הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל