סיפור לשבת
פרק א:
אצלך במשפחה היה סוד משפחתי? באיזה מחיר שמרת עליו? האם גילית אותו?
(בהשראת פרשת וישב)
יהודה התהלך כמו חיה בסוגר, הוא לא היה יכול יותר לשמור את הסוד בבטן.
הסוד הנורא שקיבלו עליהם כל האחים לשמור מפני אביהם
הלך ותפח בקרבו כמו בלון ענק שעמד להתפוצץ.
אחרי שהצליח להציל את יוסף מלינץ' וודאי ולשכנע את אחיו
צמאי הדם למכור אותו לשיירת הישמעאלים, הם התחילו במסע הביתה.
בצעדים הראשונים עוד חש הקלה על שהצליח לסכל
את התכנית הנוראית של אחיו, אבל עם כל צעד נוסף שעשה
כובד נורא השתלט עליו ומשך אותו למטה. רעד השתלט על ברכיו.
מה יהיה על יוסף? האם באמת יינצל או שהמוות ימצא אותו
בחיי העבדות הרחוקים ולעולם לא ידעו מה יעלה בגורלו?
שאלתו של ראובן קטעה אותו ממחשבותיו: מה נגיד לאבא?
איך נסביר את היעלמו של יוסף?.
להסביר? הוא שלח אותו אלינו לבד- והילד לא הגיע.
גיחך שמעון. השומר אחי אנכי?
לוי ישר קפץ עם הסכין שלו ואמר: תפסיק לדאוג, ראובן
תיכף אני מסדר לך את זה. ולפני שראובן הספיק לשאול עוד שאלה
לוי תפס שעיר עיזים מהצאן, שחט אותו, קרע לגזרים את הכותנת של יוסף טבל אותה בדם השעיר ואמר: הנה! ככה פשוט!
מצאנו את זה בדרך. אולי הילד נטרף? העווה פניו בחיוך חורש רע מלווה בקריצה.
ראובן ליעלע בלשונו ולוי ושמעון פרצו בצחוק קולני
האחים האחרים הצטרפו אליהם, טפחו על כתפיו של לוי ואמרו: תכנית מעולה!
רגע, ומי יספר לאבא?
אתה כמובן! אתה הבכור. זה תפקידך.
ראובן החוויר.
יהודה שמע את נשימותיו הכבידות של אחיו הבכור ומחשבה חלפה בראשו: הלא גם הוא חס על יוסף אבל הגיע מאוחר מידי..
ומה נספר לנשותינו ולבנינו, שאל גד ?
כולנו חייבים להישבע שהסוד הזה נשאר רק ביננו! פסק ראובן.
איך נצליח לשמור על הסוד? אנחנו 11 אחים, ומי ערב
שיום אחד מישהו לא יפלוט משהו?
אני דווקא הייתי מת לראות איך הזקן מגיב לו ידע את האמת, גיחך שמעון.
יצאת מדעתך? זה יפרק את המשפחה! המחיר יהיה כבד מיד. תחשוב על אמא. הסוד הזה צריך לרדת עמנו לקבר!
אנחנו חייבים כולנו לנדור נדר בעניין אמרראובן בתקיפות. זה התנאי שלי. רק כך אני מוכן לקבל על עצמי להציג בפני אבא את הכותונת, ואתם באים איתי!
והם נדר ונשבעו זה לזה שהנושא לעולם ועד לא יעלה על דל שפתותיהם!
ומי שיעשה כן-בן מוות הוא!
פרק ב:
מאותו הלילה יהודה לא הצליח לעצום עין. הוא, שאמו קראה לו בשם יהודה
" עתה אודה את ה' "
שנולד ברגע של הארה- איך התדרדר למצב כל כך חשוך?
איך יוכל לחיות עם מצפונו? איך ישא פניו אל אביו?
והנורא מכל- איך יוכל יום יום לראות את פני אחיו ולהתנהג כאילו כלום לא קרה?
ליבו נקרע בקרבו כשראה את אביו בסבלו וכששמע
את בכי התמרורים הבלתי פוסק שלו. ברגע מסויים הוא כמעט רץ אליו וצעק "אבא, הוא חי! הוא חי, אל תתאבל"
אבל השבועה והסוד האפל נצרו את שפתיו.
הוא ידע שלא יוכל להמשיך לחיות כך, ואז נקרתה לפניו ההזדמנות
לברוח, להסתלק מהקליקה הזאת , מהמצב הבלתי נסבל שהביא על עצמו:
באחת מנסיעותיו פגש איש עדולמי, לא מהשבט שלהם,כנעני.
מישהו שלא יחקור יותר מידי בעברו ולא יתעניין יותר מידי במשפחתו
זר ורחוק כמה שיותר. היתה לו בת נאה ויהודה לקח אותה לאישה
ולא חזר יותר למשפחתו ולבית אביו. רחוק מהמשפחה,
רחוק מפניו המיוסרות של אביו, רחוק מהסוד שצריך לשמור בפניו.
אבל ממצפון אי אפשר לברוח..
נולדו לו שלושה בנים, ער, אונן ושילה, כשמת הראשון- חשב אולי בזאת יכופר לו.
הוא ביקש את אונן בנו השני לשאת את תמר כלתו, אלמנת אחיו ער כדי להשאיר לו שם( לייבם אותה)
אך הוא שיחת זרעו ארצה כדי שלא תהרה – וגם אותו המית ה'.
אלוהים "יושב על הזנב שלו" ? זה העונש שלו? הוא יוותר ללא בנים?
לבד,כמו יוסף בבור? עם לב -אב שבור, כמו אביו?
אבל היו לו גם מחשבות אחרות , שנלחמו במחשבות הראשונות
והן אמרו: זה רק צירוף מקרים. תפסיק להאשים את עצמך
עשית כמיטב יכולתך והצלת את יוסף ממוות!
ער מת כי היה רע, אונן מת כי …
בעצם-זו תמר שמביאה את המזל הרע הזה על משפחתו!
היא ממיתה כל גבר שנישא לה…
נותר לו עוד בן אחד- בן זקוניו, שילה, וחוקית היה עליו להשיא אותו
לתמר כלתו, ולהקים זרע לער, אולם שילה צעיר היה ועל תמר היה להמתין לו.
האם יסתכן ויתן לה את שילה כדי לבחון אם ההשערה שלו בדבר תמר נכונה? לא!
הוא לא יקח סיכון!
הוא ישלח את תמר לבית אביה, בתואנה שתמתין שם עד ששילה יגדל
אבל הוא לא יתן לו לייבם אותה, הוא היחידי שנשאר לו!
וכך היה. תמר הלכה לבית אביה. ולימים מתה עליו אשתו.
לאחר שתמה תקופת האבל הוא יצא לגזוז את צאנו בתמנתה.
בשער העיר בפתח עיניים, ישבה קדשה. זמן רב הוא לא ידע אשה, ולכן סר אליה.
מה תיתן לי בתמורה, שאלה הקדשה.
גדי עיזים מן הצאן הוא הבטיח.
כעירבון לכך היא ביקשה את חותמו ופתילו
ואת המטה אשר בידו. אולם מששלח את רעו עם הגדי המובטח
כדי לפדות את הפיקדון- היא נעלמה כלא היתה…
מאוחר יותר נודע לו כי תמר כלתו הרתה. מה?
הכיצד היא מעזה לחלל את כבוד המשפחה, להרות לזנונים? לבוז לזכר בנו?
הוציאוה ותישרף!" פקד.
בטרם הוציאוה אל המוקד, שלחה אליו את הפתיל, החותם והמטה ואמרה
" לאיש אשר אלה לו אני הרה"! והוסיפה" הכר נא
למי החותמת והמטה והפתילים האלה".
הוא מיד הכיר אותם אך גם שמע משפט אחר שהדהד באזניו:
״הכר נא אם כתונת בנך היא"..
היו אלו אותן מילים שהאחים נשאו באזני אביהם יעקב כשהציגו בפניו את כתונת יוסף המגואלת בדם.
רקשהפעם תפקידן היה לחשוף את האמת ולא להסתיר אותה.
יד הגורל? מקריות? האם תמר נביאה? האם אלוהים שלח אותה כדי להזכיר לו את שבקש לשכוח?
יובש בפיו. לשונו כמו דבקה לחיכו.
הוא הבין שהיא התחפשה לקדשה והערימה עליו כי לא נתן לשילה לייבם אותה.
ועכשיו אם יודה שהחותם הפתיל והמטה הם שלו, אם יודה ששכב עם כלתו,
לא יוכל להישאר בעמדת ה"צודק".הוא יאבד את כבודו בפרהסיה.
ואם לא יודה- היא תמות עם הילד שהיא נושאת והסוד ירד עמה אלי קבר.
חייה היו תלויים בידו .
לא!
לא עוד סודות.לא עוד העמדת פנים.
הוא שמע בקרבו קול שזעק :אני יהודה. הפעם אודה על האמת. עתה אודה את ה'!
תמר העניקה לו הזדמנות לתמורה ( טרנספורמציה ). להתמיר את הסתרת האמת ולחיות את מי שהוא נועד להיות. מודה על האמת.
והוא הודה בפני כולם: היא צדקה ממני!
מי ייתן שגם בחיינו יגבר האור על החושך , הסודות יחשפו, והאמת תנצח.
תמר פלג
פסיכודרמטיסטית, יועצת ומנחה קבוצות ויחידים בריפוי מערכות יחסים,
עובדת עם סיפורי החיים האמיתיים בשילוב עם סיפורי המקור,
כותבת מדרשים עכשויים ומחברת האסופה הדיגיטאלית:
״מבראשית – חיבור לסיפורי המקור בראייה עכשווית ורלוונטית לחייך״
*לגלות את קולך בתוך הסיפור-ואת קול הסיפור בתוכך"
#מאחוריהקלעיםשלהסיפורהמקראי