המזללה – מאיר אדוני – MIZLALA BY MEIR ADONI

בחורה עם מחשב נייד

המזללה – נחלת בנימין 57 ת"א
אין מה לעשות, המקום הכי טרנדי היום בתל אביב הוא המזללה החדשה של מאיר אדוני, אלוהי כתית.
כשזיוה ואני התלבטנו לאן נלך, הדרך להזמנת מקומות במזללה, הייתה קצרה.
הזמנו מקומות שבוע קודם, לשעה 21:30 על הבר.
הגיע יום הפגישה, בצהריים התקבלה שיחה מהמזללה לוודא שאנחנו מגיעות, אכן מגיעות עניתי.
בשעה 21:05, התקשרה בחורה מהמזללה ושאלה אם לא אכפת לנו לעבור לבר, עניתי לה שהזמנו מקומות על הבר, אה, אז יופי, הייתה התשובה.
הגענו למקום וחנינו בחניון הקרוב ברחוב אחד העם (מחיר לכניסה חד פעמית – 30 ₪).
הגענו, חיכנו כ – 2 דקות והתיישבנו על הבר.
כסאות הבר לא זזים קדימה ואחורה, אלא רק בסיבוב ולכן הם קרובים לבר, אז טוב שרזיתי, אחרת לא הייתי מצליחה לשבת על הבר…
למקום בר גדול, שרואים בו את מכיני המנות, לא רואים מה הם מכינים, אבל רואים אותם מכינים, המון אנשי צוות עובדים במרץ כל הזמן.
מאיר גם הוא עומד ומכין מנות, מחייך לכל עבר, שותה דרינקים ששולחים לו הלקוחות ומצטלם עם כל דורש.
ישבנו מול גלי הברמנית, בחורה חייכנית ונחמדה, אבל נראית עייפה, לטענתה, גם כשהיא בשיא הכושר, היא נראית עייפה.
לאחר התלבלבות קצרה ושמיעת הספיישלים לאותו היום קיבלנו החלטה.

זיוה לקחה קוקטייל מדברי (45 ₪), אמרה שהתבלינים המיוחדים מאד מוסיפים והקוקטייל מאד מעניין.
לקחנו את הברוסקטה המשתנה – ברוסקטת פרשוטו, פקורינו, כרישה ותפוח בבלסמי (48 ₪), 3 פרוסות בגט שהיו קריספיות ועליהן הונחו פרוסות כרישה, מעליהן הפרשוטו ופיסת תפוח בבלסמי.

הפקורינו היה נחבא אל הכלים ושימש יותר כמלח וחבל, המנה הייתה עולה עוד מדרגה עם גילופי פקורינו הולמים.
מנה טעימה, אם כי לא הייתי מזמינה אותה שוב.
מכיוון שהזמנו את הברוסקטה, לא הזמנו לחם בהתחלה…
עוד מנה שלקחנו היא סלט קלאמרי כבוש, עם תפוחי אדמה, בצל סגול, תפוחי עץ וקציפת ביצי דגים (52 ₪).
קציפת ביצי הדגים הייתה לא פחות מאלילית, תפוחי האדמה לא היו אחידים לא בגודלם ולא ברכותם, אחד מתפוחי האדמה לא ניתן היה להכניס אליו את המזלג, שאר החתיכות היו רכות כמו שצריך.
טעמתי את הקלאמרי הכבוש, היה טעים, אבל אני פחות מתחברת למרקם.
לקחתי לי עוד ביס מקציפת הדגים עם בצל סגול, אבל כנראה שלקחתי גם מהפלפל החריף,
דבר שגרם לי לשיעול, דמעות בלתי רצוניות ושיתוק לכמה דקות טובות של צד שמאל בגרון.
לאחר תופעות אלה, הזמנו במיידי את הקובנה של צבייה (18 ₪) שהוגשה עם צלוחית עגבניות גריל מרוסקות ופלפל ירוק חריף.
אני ביקשתי חמאה וקיבלתי.

לאחר שהקובנה עזרה לי לחזור לעצמי, התחלתי לטעום אותה באמת.
מה אומר ומה אגיד, א – ג – ד – ה !
אחד הלחמים הטובים אם לא ה שמוגש היום בעיר, יכול להתחרות בכל הבריושים הטובים ביותר שקיימים היום.
לאחר שביצענו חיסול ממוקד (כמעט) של הקובנה, ניסינו לבטל את המנה הנוספת שלקחנו, אבל כבר היה מאוחר מדי.
אז הקרבנו את עצמנו וטעמנו גם אותה.

פפרדלה חמאה, מרווה ושום, אספרגוס ירוק, פירורי בריוש וביצה עלומה בטמפורה (56 ₪), התבשרנו שהיום המנה מוגשת גם זוקיני, לא הייתה לנו בעיה עם זה.
זה המקום לציין של המנות יפות, ציוריות ומוכנות מחומרי הגלם הטובים ביותר.
אני התבאסתי שהמנה הגיעה עם הביצה פתוחה ולא ממש בטמפורה, שכן כל הכיף בביצה עלומה הוא לדקור אותה ולראות את החלמון נוזל.
לא יודעת לאן הלך החלמון, אני לא מצאתי אותו.
הפסטה איכותית, טעימה, טובה, לדעתנו ניתן היה לבשל אותה עוד כחצי דקה היא הייתה מעט אל דנטה מדי, במיוחד שאין באמת רוטב במנה והפסטה לא ממשיכה להתרכך עם הרוטב כמו שקורה בדרך כלל.
מכיוון שרצינו להשאיר מקום לקינוח, לאחר כמה ביסים מעטים ביקשנו לארוז את המנה ולקבל תפריט קינוחים.

החלטנו על אחד מקינוחי הספיישל של אותו היום, קסטה, 3 קסטות קטנות במילוי קרם טופי בליווי קציפת פופקורן, אגוזים ואספרסו (40 ₪), בהתחלה לא רציתי להזמין שכן אני לא בענייני אספרסו.
גלי הסבירה לנו שהאספרסו מגיע בצד ושופכים אותו, אז בהחלט הלכנו על המנה.
בקערה הגיעו 3 קסטות, יפות, חייכניות במילוי קרם טופי משובח, פחות התחברנו לקציפת הפופקורן, אבל הקסטות נאכלו בחיוכים רבים.
קיבלנו חשבון 259 ₪ והשארנו 300 ₪.
הציון שלי 3.75 מתוך 5
סקלת הציונים לביקורות האוכל:
1 – גרוע
2 – סביר / בסדר
3 – טוב
4 – טוב מאד
5 – מעולה


האתר שלי: www.evy.co.il