מי שמכיר אותי, מי שאכל אצלי ואפילו מי שעוקב אחרי הבלוג שלי (באופן קבוע או מדי פעם – וזו גם הזדמנות להירשם) – יודע שאני לא אוהבת קיצורי דרך בבישול. אני כמעט-כמעט לא קונה אוכל מוכן, נדיר למצוא אצלי מוצרים מעובדים, הפירות והירקות טריים מהירקן, תבלינים מהשוק אני כותשת בעצמי, נו… אתם יודעים… מן שריטה שכזו. וזה לא נגמר בזה.
כמעט מדי יום ביומו אני קמה בחמש וחצי בבוקר כדי לבשל. מבשלת ארוחת צהריים בשרית (מנה אחת אורזת לבעלי לעבודה ואת הסיר/ים המהבילים משאירה על הכיריים למי שאוכל צהריים בבית; מבשלת ארוחה צמחונית לחיילת (שלא נכנסת לחדר אוכל בבסיס); לפעמים (ורק לפעמים כי כאלה אנחנו הנשים, האמהות) מספיקה להכין גם משהו לעצמי; מארגנת כריכים לבי"ס ולכל מי שעוד צריך… ואחרי כל זה יוצאת לעבודה. ככה אני, מודה באשמה.
אבל לפעמים, עם כל הרצון הטוב, וכל הכוונה היתרה, גם אני לא מספיקה. אז מה? אני לא אבשל? לא יאכלו? אז זהו, שעם השנים והעומס בעבודה, והלחץ המשפחתי על ארוחה חמה פעמיים ביום, גיבשתי לי כמה טריקים וקיצורי דרך לעיתות מצוקה, וקודם כל – מזווה חכם.
מזווה חכם? כן, מזווה חכם, מזווה של אשה עסוקה שרוצה גם לבשל טוב, מזווה של בשלנית בהילוך גבוה. מזווה שיש בו מבחר כזה של שימורים, רטבים, צנצנות ויבשים אחרים שמקצרים את הדרך, מזרזים תהליכים, ומספקים את אפקט ה-WOW! גם אם לא התחלתי את הבוקר בשווקים וביליתי את המשכו במטבח, ובקיצור – מזווה לעת מצוא. יסלחו לי כל אחיותי הבשלניות המדהימות (והן באמת באמת מדהימות, שלא יהיה שום ספק בזה) – לא תמיד יש זמן, לא תמיד יש כח, ולא כל ארוחה ביתית היא ארוחת כוכבי מישלן. בבית מותר גם באיזי. לפעמים.
אז אני משתדלת לנהל לי מין מזווה חכם שכזה, ושמחה גם לשתף אתכם בתובנות שלי, והפעם על תערובות לאורז.
בד"כ אני נמנעת משימוש בתערובות המוכנות האלה הנמכרות בשווקים, אבל לאחרונה נשלחו אלי להתנסות 3 תערובות של חוות דרך התבלינים, וזה כבר סיפור אחר. את חוות דרך התבלינים אני מכירה כבר שנים. זה מקום עם מסורת מחד גיסא וחזון מאידך גיסא, ובעיקר – קונספט ייחודי ומרתק. בחווה שדות חקלאות אורגניים ובהם מגדלים ומאקלמים עשרות מינים של תבלינים וצמחי מרפא, אבל זה לא סוף הסיפור. החווה פועלת במתכונת תיירותית ומארחת מאות אלפי אורחים, פרטיים, קבוצות וארגונים הנהנים מפעילות חווייתית מגוונת הכוללת הרצאות מרתקות, ימי העשרה, סדנאות בישול וימי כייף. ממש מחסן רעיונות אינסופי לשימוש בתבלינים וצמחי מרפא וסגולותיהם כדרך לאיכות חיים טובה ובריאה יותר. המבקרים נהנים מחוויית חושים וצבעים עוצמתית ומרגשת בצורת שוק פתוח של מאות תבלינים וצמחי מרפא – חנות החווה הגדולה בארץ לנושא הזה. בקיצור – יש למה לצפות, ואני מחליטה לנסות את המוצר.
ניסיתי בהזדמנויות שונות 3 תערובות – תערובת לאורז פרסי, תערובת מג'דרה, ותערובת לאורז צימוקים ושקדים.
התערובת לאורז פרסי מכילה עשבי תיבול ירוקים המאפיינים את המטבח הפרסי, בצל מטוגן, צימוק אוזבקי, שקדים, חמוציות, פיסטוק, כוסברה, פטרוזיליה, ועוד. זו תערובת שזכתה בתואר התערובת הטעימה והאיכותית ביותר בתחרות Great tTste Awards 2015, שנחשבת לתחרות יוקרתית בתחום המזון, ומשתתפים בה כ-10,000 מוצרי מזון ולמעלה מ-400 שופטים מכל רחבי העולם. כבוד.
אני השתמשתי בתערובת להכנת קינואה. היה טעים, אך בדיעבד (אחרי שניסיתי את התערובות האחרות עם אורז) הצטערתי שלא נצמדתי לקונספט המקורי. נותרה בי איזו תחושת החמצה. אך אל דאגה, אני עוד אחזור לתערובת הזו, ובפעם הבאה – עם אורז.
תערובת צימוקים ושקדים מכילה בצל מטוגן, צימוקים, שקדים ואוכמניות. השתמשתי בה לאורז של ארוחת החג. צנצנת אחת של 120 גר' על 2 כוסות אורז עם מעט מלח (ושום דבר נוסף), נתנו תוצאה חגיגית ומשכנעת בטעם ובמראה. אהבתי מאוד, וכך גם האורחים כולם. מומלץ!
תערובת מג'דרה היא המנצחת האמיתית אצלנו, וזה לא פשוט. כי אנחנו מכירים ואוהבים (וגם מכינים בעצמנו) את המגד'רה של סבתא, ובזו, כידוע, קשה להתחרות. ובכל זאת… התערובת הזו מכילה בצל מטוגן, כורכום, כמון ועדשים מיובשות, והתוצאה היתה משובבת את הלב, את העין ובעיקר את החך. אהבנו מאוד. גם בהשוואה למג'דרה של סבתא. חוסל כל כך מהר שלא הספקתי לצלם… 🙁
אז זהו, זה סודו של המזווה החכם – הוא מזרז תהליכים, מקצר את הדרך ומספק פתרונות קולינאריים יצירתיים בעיתות מצוקה.
אבל, וזו הנקודה החשובה ביותר – הכל מותנה בשימוש בחומרי גלם האיכותיים ביותר, רק הם יבטיחו את אפקט ה-WOW למרות קיצורי הדרך.
אהבתם את הרעיון? ניסיתם את המתכונים? הצלחתם (או לא)? שדרגתם או גיוונתם? אשמח לתגובות ורשמים.
מעוניינים להתנסות במתכונים נוספים שלי? לשמוע עוד על המזווה החכם? אתם מוזמנים להירשם כאן.
שלכם, שרון