המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים והמחלקה לצורפות ואופנה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, משיקים שיתוף פעולה ראשון מסוגו:

בחורה עם מחשב נייד

 

אללא אדריס מתוך רקמה עכשווית. צילום בן מעודה
אללא אדריס מתוך רקמה עכשווית. צילום בן מעודה

רקמה עכשווית

קולקציות לבוש בהשראת אמנות הרקמה הפלסטינית

10/3/16 – 27/3/16

המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים והמחלקה לצורפות ואופנה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל משיקים פרויקט משותף  רקמה עכשווית .

הפרויקט נעשה בהשראת התערוכה "טראז- רקמה מקומית" המוצגת במוזיאון לאמנות האסלאם ומפנה זרקור אל אמנות הרקמה הפלסטינית ואל האופן שיצרה אמנות זו שפה וזהות אצל  הנשים הפלסטיניות.

זהו שיתוף פעולה ראשון בין המוסדות והוא מתוכנן להמשיך גם הלאה בפרויקטים נוספים. נדים שיבאן מנכ"ל המוזיאון לאמנות האסלאם רואה בשיתוף הפעולה חשיבות רבה להרחבת יכולתם האישית והמקצועית של הסטודנטים להתחבר למקורות ההשראה של המרחב בו הם חיים. "מאז שהוקם בצלאל, התרכזה התמה המרכזית בתרבות המערבית. שיתוף הפעולה עם המוזיאון לאמנות האסלאם, המחזיק ומציג אוצרות תרבותיים לצד ספרייה עשירה וחשובה, מאפשר לסטודנטים להעמיק היכרותם עם אמנות ששורשיה במסורת המקומית האזורית ומאפשר להם להתחבר למקורות השראה נוספים הקשורים למרחב, להיסטוריה ולתרבות שמייצגים תכני המוזיאון".
במסגרת הפרויקט שיוצג למשך שבועיים במוזיאון, יציגו סטודנטים/ות מהקורס "עיצוב ולבוש בהשראה אתנולוגית" בהנחיית לוסי דוד- קולקציות בגדים שיצרו בהשראת התערוכה.
במהלך העבודה למדו הסטודנטים על  מסורת הרקמה בלבוש הפלסטיני המלמדת בין היתר על זהות האישה הרוקמת ועל מעמדה הכלכלי והחברתי. בהשראת מסורת זו הם עיצבו ויצרו קולקציות בגדים כשהם יוצקים עיצוב עכשווי בטכניקות עכשוויות. כך למשל עשו הסטודנטים שימוש בפיתוחי רקמה בהדפסת D3, חיתוכי לייזר של פרספקס צבעוני בצורות השאובות מעולם העיטורים הרקומים בחוטי רקמה, חיתוכי לייזר בעור בהשראת הארכיטקטורה האסלאמית, רקמה בשרשראות כסף, הדפס רשת של רקמה אוטנטית כהשטחה ופירוק הזיכרון ועוד.
בין העבודות שיוצגו:

שמלות התופ אותן לבשו הנשים שעבדו בחקלאות ועזרו לגברים היוו השראה ל: זיכרון" עבודתה של וועד חאמד. הנשים העובדות היו מושכות את השרוולים הארוכים של שמלות התופ עד לצווארון וקושרות אותם כדי שלא יפריעו לעבודתן. חאמד יצרה צלליות חדשות המהוות פתרון פרקטי לאותן נשים שהיו זקוקות למרחב תנועה: בגדים מחויטים מצמר עם בטנות דמשקאיות צבעוניות, כאשר ניתן לקשור חלק מהבגד דרך הרקמה בנקודות מסוימות.

במרכז הפרויקט THIS WAY   של רוחמה קזז עומדים החופש והיכולת לבחור. היא שואלת האם לנוכח עבודת הקראפט הסיזיפית והמרשימה של הנשים הפלשתיניות ש עסקו במלאכת הרקמה מגיל צעיר,-ניתנה להן האפשרות לבחור את מסלול חייהן?

קזז בחרה כבסיס להשראה את מפות רכבות התחתית של ניו יורק ופריז. שתי ערים בהן היא מרגישה חופשיה במיוחד. הבחירה במפות מסמלת את הקלות המדהימה בה אפשר להתנייד ממקום למקום בערים הגדולות. בכך היא מציגה את החופש האבסולוטי אל מול הסיזיפיות הנדרשת ביצירת הרקמה הפלסטינית. בהתאם לכך עושה קזז ביצירת הקולקציה שימוש בדימויים הלקוחים מעולם הרכבת תחתית תוך שהיא משלבת עבודת יד של רקמה וחרוזים.

בפרויקט "זיכרון דברים" עוסקת שירה ברונשטיין בהיעלמות הזהות הפלסטינית הנשית כפי שבאה ליד ביטוי ברקמה המסורתית. ברונשטיין יוצרת מעין אריגים חדשים מרווחים, חופשיים הנתפרים לבד שנמס במגע במים. כשהבד נעלם הוא מותיר אריג חדש, מרווח, שברירי, כמו כן היא משתמשת בפוטושופ על מנת לטשטש את הדימויים המקוריים, להותיר אותם רק ככתמי צבע, או קווי מתאר המרוקנים אותם למעשה מתוכן וזהות. ברונשטיין מתייחסת בכך אל השינויים הטכנולוגים שלא פסחו על החברה הפלסטינית ושבעקבותיהם נעלמת מסורת הרקמה הפלשתינית עתירת הסמלים המייצגים את האישה וסיפור חייה.
בפרויקט "רקמה מונפשת" בחרה עדי קרני להתמקד בנקודות החיבור שבין הרקמה המסורתית לטכנולוגיה העכשווית ולהחיות את  הדימוי הרקום לאובייקט תלת ממדי קישוטי על שמלה אתנית מסורתית. קרני יצרה קולקציה המושפעת מהגלבייה המסורתית תוך התייחסות לגיאומטריות המאפיינת את הרקמה הפלסטינית, במקביל פיתחה קבצים תלת ממדים של דימויים מוכרים המייחדים את הרקמה המסורתית. היא מתמקדת  בדימוי המסורתי והנפוץ הנקרא "פרח" ומנפישה אותו בסממנים של פרח אמיתי השאוב מן הטבע ע"י יצירת צירים המאפשרים לקבוע את זווית הפתיחה של עלי הכותרת. החיבור של הדגם התלת ממדי לבגד מתאפשר על ידי חיבורו למשטח עור הנוצר בחיתוך ושניהם נתפרים יחד ע"י רקמת האיקס המסורתית.
תמרה יובל ג'ונס, ראש המחלקה לצורפות באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל":

הלבוש האתני הוא בעיני סיפורי התנ"ך של האופנה. בגדים אתניים נוצרו כמו אגדות עם, מתוך הצורך הטבעי של האדם להתקשט וליצור זהות של השבט או הקהילה. הלבוש האתני נעשה ברובו בעבודת יד,טקסטילים באריגות יד, רקמות שונות, מלאכות שעוברות כמסורת מדור  לדור מאות שנים ומספרות סיפורים ומביעות סמלים . כך גם הלבוש הפלסטיני, שמלות מרהיבות ביופיין ואביזרים שונים שיצירתם, לצערנו הולכת ונכחדת כמו בכל העולם.  מעצבי אופנה לאורך כל ההיסטוריה של המאה ה-20 לקחו השראה מלבוש אתני של שבטים ועמים שונים. חשוב לנו במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל לחשוף את הסטודנטים למחקר של תרבויות הקראפט האלה שהולכות ונכחדות. לקבל מהן השראה וליצור עיצובים שלהם רלוונטיים לתקופתנו. התערוכה, טראז: רקמה מקומית, אישה-זיכרון-זהות, היא הזדמנות נפלאה לסטודנטים בקורס אופנה בהשראה אתנולוגית לחקור וללמוד את המלאכות שנעשו בעבר. בכל אחד מהסטודנטים תהליך זה הצית אסוציאציות והעלה תכנים אישיים ורלוונטיים בתהליך הווייתו כמעצב. כל סטודנט התייחס לאספקט אחר מהתצוגה המרהיבה בתערוכה או ברחבי מוזיאון האסלם ופיתח קולקציה אישית עכשווית שלו עם טכניקות מסורתיות או חדשניות בהשראתן. זאת הייתה התנסות מרתקת ומועילה לסטודנטים ואני מלאת הוקרה לשיתוף הפעולה עם צוות המוזיאון.

המוזיאון לאמנות האסלאם

רחוב הפלמ"ח 2 ירושלים

טלפון: 02-5661291

www.islamicart.co.il

שעות פעילות המוזיאון:

שני – רביעי : 10:00- 15:00

חמישי: 10:00- 19:00

שישי – שבת: 10:00 – 14:00

marina
בלוגרית דיסלקטית עם הפראות קשב וריכוז שכותבת עם שגיאות כתיב לא יודעת מתי כותבים עם "י" ומתי בלי....אבל תמיד יודעת מה להגיד :-))))