המוזיאון לאהבה מודרנית/ הת'ר רוז

יצירה מופתית! סיפור על זוגיות ואהבה על רקע מיצג מרתק במוזיאון לאמנות מודרנית. זהו סיפור על יצירה, על כאב, על אהבה ועל אבדן – סיפור על אמנות וחיים.

מוזיאון

..

מוזיאון לאהבה מודרנית/ הת'ר רוז

תרגום מאנגלית: ברוריה בן ברוך

פרוזה

הוצאת מודן

282 ע'

….

מיצג של האמנית מרינה אברמוביץ במומ"ה, המוזיאון לאמנות מודרנית, סוחף את קהל שוחרי האמנות וסקרנים בכלל והופך אט אט לשיחת היום בעולם האמנות ובתקשורת בכלל.

במיצג הנקרא "האמנית נוכחת", יושבת האמנית בשמלה אדומה (שצבעה מוחלף פעמיים) ללא ניע כמעט על כיסא בתוך ריבוע לבן ומולה שולחן וכיסא, עליו מוזמנים המבקרים לשבת ולהביט בעיניה בשתיקה.

במיצג, שיימשך 75 ימים, היא אמורה לשבת במשך 7 שעות בכל יום ללא קימה וללא תזוזה מן המקום.

קורים שם דברים מעניינים והקהל מרותק.

וגם אנחנו.

"כל אמנות גדולה גורמת לנו להרגיש משהו שקשה לתאר" (ע' 94)

מרינה אברמוביץ היא אמנית מיצג מרתקת ובספר אנו לומדים על עבודותיה השונות, על מיצגים הגובלים בהרס עצמי.

על רקע הדרמה שבמיצג המכשף הזה, סיפור הדרמה הפרטית  בחייו של גיבור הספר, המוזיקאי האמן ארקי לוין ואשתו, האדריכלית המוכשרת והידועה לידיה, החולה במחלה קשה ומאושפזת במוסד מיוחד.

ארקי לוין, הרדוף רגשי אשמה מול מחלתה של אשתו והאיסור לבקרה. נמשך בחבלי קסם למיצג של מרינה ומגיע כמעט מידי יום לראותה ואת האנשים היושבים מולה. את תגובותיהם והתנהגותם.

וקורים שם דברים מרגשים מול הקהל המביט בדממה.

הביקורים במיצג והישיבה בין הקהל מול מרינה והיושב התורני מולה,  מעלים בו הרהורים על חייו שלו, על לידיה לה הוא נשוי מעל עשרים שנים, והוא מתגעגע אליה.

על היצירתיות הנחלשת שלו, ועל האיסור לבקרה המכעיס אותו, ופוגע בו.

"היא היתה האדם הכי אנרגטי כשהיתה בריאה…..אני לא מבקר אותה בכלל. ככה היא רצתה. היא הוציאה צו נגדי. היינו נשואים באושר. נדמה לי. הבת שלנו אליס, בת עשרים ושתייים. לא יצא לי  להכיר אותה בזמן מתאים..הייתי עסוק. עבדתי. לא זה מה שהיה צריך לעשות?" (ע' 69)

"ארקי, חמוד..אני אוהבת אותך. אבל אני לא יכולה לטפל בך כשאני מנסה לטפל בעצמי.." (ע' 75)

ובכל זאת – חייו נמשכים כפי שהיו קודם, כשהיא לצידו, המאכלים שהוא אוהב והסדר שהוא רגיל. לידיה כבר דאגה לזה..

ובינתיים המיצג תופס תאוצה ומבקרים רבים מגיעים. התור לשבת מול מרינה מתחיל כבר בשבע בבוקר.

האם ישב מולה גם ארקי לוין?

והאם ילמד משהו על עצמו?

סיפור יפה ומטלטל על אהבה וזוגיות, על האמנות.

בספר משובצים תיאורים מרתקים של פסליו המדהימים של אנטוני גורמלי ברחובות ניו-יורק.

חווית קריאה מיוחדת ומרתקת שלא תניח לכם בזמן הקריאה ותמצאו עצמכם מהרהרים בספר ובסצנות מתוכו גם לאחר סיומו.

הנאה לשוחרי אמנות ולאוהבי ספרות טובה.

..

תובנות מעניינות מן הספר:

"האמנות לא עוצרת..האמנות לא מגיעה לשעה חמש אחר הצהריים ואומרת: זהו זה, נגמר היום, לכי לחשוב על טלוויזיה או להכין ארוחת ערב" (ע' 182)

"חיי אדם הם סוג של מקריות גנטית. העולם חג על צירו במין אינסוף בלתי נתפס והחיים, על כל צורותיהם אינם אלא ניסוי שברירי" (ע' 30)

..

מרינה אברמוביץ היא אמנית מיצג, עבודותיה חוקרות את היחסים בין אמן וקהל. גבולות הגוף ואפשרויות המוח האנושי. (מתוך ויקיפדיה)