המבוגרים- קרולין האלס
תרגום: תמי לימון
מודן, אריה ניר .יולי 2019 . 384 עמ'
אז הבטיחו על הכריכה שזה יהיה ספר מבדר, קומדיה!
לא חיוך,לא צל צחוק, נאדה.
מאט וקלייר כבר לא נשואים, אבל שניהם רוצים לבלות את חופשת חג המולד עם בתם בת השבע, סקרלט. סקרלט חיה עם אמא שלה קלייר, והחבר שלה פטריק, בעוד אביה, מאט, גר עם חברתו אלכס, והוא רואה את סקרלט לסירוגין במהלךך השלוש שנים האחרונות. בתקווה לבלות חג מולד כמשפחה, מאט מציע לעשות בדיוק את זה, לתכנן טיול אל פארק "היער המאושר" עם קלייר, סקרלט ובני זוגם החדשים. וכן, אנחנו לא יכולים לשכוח שגם פוזי, חברה הדמיוני הענק של סקרלט – ארנב כמעט בגודל טבעי – מגיע למסע.
אז מי הם המבוגרים?
קלייר, אמא של סקרלט, עו"ד עם הפרעה שקשורה לשליטה שבאה לביטוי בסדר וארגון, מתמודדת עם משימות יומיומיות בעבודה, מתמודדת עם בן זוגה, עם ה x ופחות משתלטת על סקרלט.
פטריק, בן זוגה של קלייר, עו"ד גרוש + שני מתבגרים שמתעלמים ממנו בהשפעת אמם, בחור רציונלי לכאורה מה שמתברר כלא בדיוק, חושב שהוא אוהב את סקרלט ויהיה אב חורג טוב יותר משהיה עם ילדיו , מנסה לכפר על כשלון יחסיו עם ילדיו הביולוגיים, פריק כושר אובססיבי שנרשם לתחרות איש הברזל.
מאט, אביה של סקרלט ובן זוגה של אלכס, איש מכירות, משתמש הסמים, דחיין כפייתי, שקרן , חסר תקשורת מינימלי
אלכס, המדענית המעשית, נטולת הומור, הספקנית היחידה לגבי כל החופשה, שרוב הזמן ריחמתי עליה.
סקרלט, ילדה מניפולטיבית, שהארנב הדמיוני מאפשר לה להביע את מחשבותיה.
הקבוצה נתקעת בבקתה קטנה ודי צפופה, חולקת מרחב משותף, ארנב דמיוני ענק, ואוויר סמיך במתח בכפוף לגחמותיה של ילדה בת שבע המסתמכת על עזרתו של חברה הדמיוני כדי לאחד מחדש את הוריה ולדחוף את אלכס החוצה מחייהם, ובנוסף כולם עסוקים שלא מרצונם בפעילות מגוונת של "פעילויות משפחתיות מהנות".
אין פלא שהכל מוביל לאירוע חמור שהמשטרה נקראת אליו.
אנשים שלא צריכים להיות באותו החדר יחד יותר מעשר הדקות שנדרשות כדי לאסוף את הילד בו הם חולקים משמורת או מתאמים את זמני האיסוף, מתכנננים חופשה משותפת בת חמישה ימים.
חמישה ימים ?! הם אמנם הבטיחו שיתנהגו כמו מבוגרים, בבגרות ובאופן מכובד אבל האם הם יכולים להוכיח פעם אחת שהם ראויים לתואר הזה?
הספר מתחיל בקריאה למשטרה, ואנחנו מתוודעים לכך שמישהו נורה בחץ וקשת. לא ברור מי.
שני צירי זמן בסיפור. האחד מרגע הפציעה לאחור, בו מתוארים הארועים בשבוע שקדם לחג, מהלך האירועים בחופשה שהובילו לפציעה הקשה. הציר השני משלב בתוך העלילה תמלילים מחקירת המשטרה של האנשים השונים ששוהים בפארק בתישאול שנעשה לגבי האנשים המעורבים בירי, יחד עם קטעים מהעלון של המלון, (מיותרים לחלוטין) שלא הוסיפו אלמנט של סקרנות לסיפור.
הסיפור מסופר בפרספקטיבות שונות, של כל אחת מהדמויות.
כל אחד מהם הוביל אותי דרך מסלול טיול צפוי, באתר נופש מטופח ביערות של בריטניה.
הספר בוחן באופן מציאותי את הדינמיקה של משפחה מעורבת, לא מתפקדת, עם דמויות מוקצנות, שנכנסת לסחרחורת רגשית במהלך חמשה ימים מלאים בפעילויות משפחתיות מאולצות ונדרשים לשהיה ביחד ללא הפסק. תוסיפו לזה אלכוהול בארוחת הערב וחוסר הביטחון המשותף, התרעומת ורגשות האשמה שלהם וכל הלחץ הזה הופך את השהות לחבית אבקת שריפה שמעצים את המתח עד שמישהו נפגע והמשטרה צריכה להתערב.
כבר בשם של הספר "המבוגרים" מתעוררת ציפיה להתנהגות מקובלת של מבוגרים. אך במקרה הזה המבוגרים התנהגו בצורה ילדותית והרגיש שהם זקוקים ליד מכוונת או לאפילו לנזיפה, בעוד שהילדה בסיפור התנהגה בצורה יותר בוגרת מכל החבורה.
תקציר הספר על הכריכה האחורית, נשמע כמו משהו שמבטיח קריאה מהנה. כוונות טובות היו, אבל אפילו בתיאוריה זה נשמע כמו תוכנית הרת אסון. אני לא יודעת מה יחשבו אחרים, אבל בעיני לצאת לטיול חופשה עם האקסים נשמע כמו סיוט מוחלט. ועל זה היה הסיפור !
לצערי, לא מצאתי שהספר כל כך כיף. יכולתי לראות את ההומור בכמה מהמצבים, אבל בכנות, הרבה מזה פשוט גרם לי לאי נוחות. רחמתי על אלכס המסכנה, שעונתה על ידי סקרלט (והארנב הדמיוני שלה) ואז נאלצתי לקרוא על בן זוגה, מאט, בסדרה של רגעים נעימים עם האקסית שלו. פטריק היה קצת לא שפוי, קלייר טובה מכדי להיות אמיתית, ומאט, בכנות, מעצבן ומקומם לאורך כל הספר. ככל שכולם מתעייפים יותר ויותר אחד מהשני, היה לי ברור ששום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.
אני מניחה שלא הייתי הקהל המתאים לספר הזה כי מבחינתי הוא לא היה משעשע, וגם לא היה "חד כתער". לא יכולתי "לבלות" יותר עם האנשים המטופשים האלה ורק רציתי לסיימו .יש כאן קצת הומור אפל, שאמור להצחיק, אבל התקשיתי להתחבר לקו העלילה. לא שנאתי את הספר, אבל גם לא ממש אהבתי.
רציתי מ א ד לצחוק!
אפילו לא צחקקתי!