בימים אלו מתקיים מאבק במספר מדינות כגון: :אנגליה,אוסטרליה,צרפת מאבק כנגד הרזון הקיצוני הנכפה על דוגמניות.
כמוכן, מתנהל מאבק על-כך שנערות צעירות בגילאי 17-13 נשלחות לבדן לבירות האפנה מילאנו ,פריז או ניו-יורק כדי להצליח בעולם הדוגמנות הטובעני.
בכתבה שפורסמה שלשום (ב') בעיתון הבריטי "דיילי מייל" הובאה סיפורה של הנערה סופי מצטנר מחולון אשר סיפורה הופיע לראשונה בתכנית "אולפן שישי".
תקציר האירועים
סופי מצטנר מתגוררת עם שני אחיה הקטנים בדירה בת שלושה חדרים בחולון.
בדומה לפיונה בסדרה "חסרי בושה" גם היא גדלה את שלושת אחיה על-ידי שילוב של לימודים ועבודה.
היא מספרת שאנשים שנחשפו ליופייה ורזונה שאלו אותה יותר מפעם אחת : האם היא דוגמנית?
במקביל לאמרה הידועה :"אם כולם חושבים שאתה משהו מסוים, אולי אתה צריך לעסוק בו" "הלכה סופי לפגוש את סוכן הדוגמניות רוברטו בן-שושן.
במקום להגיד לה שתלך ללמוד ותחזור אליו אחרי הצבא , רוברטו חשב בצורה עסקית ושלח אותה לסוכנות קטנה בשם "ויוה" הממוקמת בבירת צרפת פריז.
כאשר מצטנר נוחתת בצרפת היא מגלה שהסוכנות חושבת שהיא צעירה מדי ולא מתאימה לקריירה תובענית כמו דוגמנות..
במקום להבין את המסר ולחזור לארץ כדי ללמוד ולהתגייס לצבא,סופי נשארת בצרפת ומכירה את רותם גור (שגם היא חתומה בסוכנות רוברטו).
בעודן מטיילות ברחובות פריז גור שמה לב לאחת מחנויות הרשת של "דיור".
היא מגייסת מעט חוצפה ישראלית ומושכת את סופי לעבר החנות (שם היא מושכת את תשומת-לבו של ראף סימונס).
מצטנר חוזרת ארצה עד שהיא מקבלת את הטלפון המיוחל מסימונס.
הפרשנות לגבי הסיפור
לסיפור זה יש שני היבטים מרכזיים
1: ניתן לראות בסיפור זה מעין "סיפור סינדרלה" של נערה אשר הצליחה להגיע להיכלי התהילה כנגד כל הסיכויים.
2: ניתן לראות בסיפור זה עד-כמה מדובר בבחורה צעירה אשר כושר השיפוט שלה לקוי, ואם חס-וחלילה יקרה לה משהו איש לא יוכל לעזור לה .
אני סבור שנערות בגילאי 17-13 לא צריכות לנסוע לבד לחו"ל גם אם מדובר בקידום מקצועי כזה או אחר ,וכן הגיע הזמן שהעולם יתגייס למאבק סביב נושא זה.