אחרי כמה וכמה תרגומים חפוזים ורשלניים , שלא לומר קלוקלים שקראתי בזמן האחרון, נהניתי לראות את העטיפה הצהובה – ורודה –אדומה של "הלו דורית" והסתקרנתי מאד.
אחרי הכל אני מכירה איזו דורית אחת כבר כמה וכמה שנים.
שמחתי למצוא ספר מקור , כתוב נכון, לא יומרני, רענן, נעים ומהנה, גם אם קצת עצוב, קצת מרגש וקצת דמיוני.
"הלו דורית" הוא סיפורה של דורית, בת 14 שנולדה לאב שנהרג בפיגוע אסון התאומים רגע לפני לידתה . היא גדלה עם אמה (ודודתה ) בניו יורק, הודו ובעיקר בישראל.
הספר מסופר מפיהם של ארבעה מספרים, לסירוגין :
דורית – בת 14, ילדה עצובה ועצורה, מאד נבונה , בעלת זכרון מופלא וידע עצום בכל תחום . ככל שרבים הבנתה וחכמתה כך קשים עליה חייה בצל אמה שאינה מביעה את רגשותיה ומגדלת אותה כשהיא קרה וכמעט זרה.
רק בחודשי הקיץ, כשאמה של דורית יוצאת לחופשתה השנתית הקבועה להתרגעות בהודו , דורית , המתגוררת דרך קבע בירושלים, עוברת לגור בתל אביב , אצל דודתה .
הדודה, אשה גדולה, חמה , אוהבת וצבעונית מנסה להקל על מצוקותיה של דורית ולארח לה לחברה נעימה במהלך הקיץ. הדודה, הנקראת בפי דורית "אנטי רייצ'ל" היא הדמות השנייה המספרת את סיפורה .
רייצ'ל התגוררה בעבר בניו יורק ושם היה לה אהוב בשם נייתן (המספר השלישי) שאותו עזבה לפני שמונה שנים מסיבה שלא היתה נהירה לו ובעצם גם לא לה.
המספר הרביעי הוא בובי, בן כיתתה של דורית בבית הספר בירושלים , שהוריו גרושים ומדי קיץ הוא נוסע אל אביו בניו יורק.
האינטרקציה בין הארבעה מתגלה במהלך הסיפור , כאשר למעשה האם הלא מתפקדת – שרה – היא הגיבורה האמיתית של הספר. היא זו שמסובבת את גלגלי העלילה ומפתלת אותם. או שמא יש לומר שאסון התאומים הוא שהשאיר את חותמו באופן שונה על כל אחד ואחד מהמספרים בספר.
דורית המסוגרת מוצאת מפלטה בדמותה הצעקנית של הזמרת דולי פרטון, והיא רוכשת משקפיים ורודים אשר יאפשרו לה "נגישות" ישירה לדולי. היא לומדת את כל שיריה של דולי ואת ההסטוריה שלה לפרטיה ומנצלת את דמותה הערטילאית של דולי כחברה אישית ויועצת סתרים לנערה המתבגרת. היא שואבת מדמותה של דולי בטחון, תשומת לב ואהבה.
גם אנטי רייצ'ל , בעלת סלון הכלות בתל אביב מכורה לדמותה של אופרה וינפרי ומשליכה את כל המתרחש בתכניות הטלויזיה של אופרה על חייה ועל החלטותיה. היא גם מלוה את כל פעילותה על רקע שיריה של אלה פיצג'רלד הזמרת האגדית הגדולה.
אהבתי מאד את הספר הזה, הכתוב בצורה קריאה ורהוטה , שהוא שופע תום ואהבה וחום , למרות היעדרם.
ניר דרום, כפי שקראתי , הוא מעצב עטיפות ספרים , ויש לציין שהיטיב לעשות גם עם העטיפה לספרו שלו.
