אני לא רוצה לעשות את זה!
ג׳רי הניע את ראשו בחוזקה מצד לצד, מבטו מוסט לנקודה רחוקה.
"תביט ישר בפניה כשאתה מדבר אליה .וכשאתה רוצה לבטא את הקול הפנימי שלך, את הרגשות והמחשבות שלך שלא העזת לבטא בקול רם -תפנה את המבט הצידה ותדבר אל הקבוצה."
כך הוריתי לג'רי משתתף בסדנה שחוקרת בפעולה את מאחורי הקלעים של הסיפור המקראי, כשבחר להיכנס לנעליים של יעקב.
הסצנה שנבחרה הייתה זו שבה רבקה, אמו, מבקשת ממנו להתחפש לעשיו אחיו (שיצא לצוד צייד במצוות אביו) ולהביא לאביו יצחק את המטעמים שביקשה נפשו, כדי לקבל ממנו בעורמה את ברכת הבכורה, שהייתה מיועדת לעשיו.
(את "הקול הפנימי" של יעקב אני ארשום מעתה בסוגריים.)
לפני הכניסה לפעולה משתתפי הקבוצה נתבקשו לבחור בדמות שאותה היו רוצים לחקור יותר מקרוב.
ג'רי בחר ביעקב. כשנתבקש לומר משפט אחד למה הוא בחר בו הוא אמר:
יעקב ,כמו כיפה אדומה, גיבורת אגדות ילדותי, נשלח על ידי אימא שלו לבצע משימה שיש בה סיכון.
משימה שאולי הוא לא היה שלם אתה. בסיפור של כיפה אדומה, זו היא שרומתה,
והיא נטרפת על ידי הזאב, אבל בסופו של דבר ניצלת ויוצאת מחוזקת.
האם גם יעקב ניצל?
Action
רבקה: ".. ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצווה אותך…והבאת לאביך ואכל בעבור יברכך לפני מותו".(בראשית כז 6-11)
יעקב: מבט נסער על פניו.
(לאאאא! אני לא רוצה לעשות את זה! את לא מבינה אימא, אני כן רוצה שהוא יראה אותי! אני רוצה שהוא יזהה אותי וייתן לי את הברכה בזכות מי שאני! כל החיים הוא לא ראה אותי ממטר, לא הבחין בי, בכישורי, במעלותיי. הוא ראה רק את עשיו. ועכשיו את מבקשת ממני שאני מרצוני אשתתף ב"משחק" הזה, להיות בלתי נראה בעינו? )
רבקה: נו? למה אתה מתמהמה? עוד מעט עשיו יחזור מהציד, אתה חייב הזדרז,
יעקב: רגע , אימא
רבקה: אין רגע להפסיד! צריך לנצל את שעת הכושר.
יעקב: אני מבין..
(איך יכולתי לסרב לה? איבדתי את כוחי מול עוצמתה. ומה הפלא? כל חיי גדלתי בלי אהבת אב, ורק היא אהבה אותי.. קשה לי עם קונפליקט הנאמנויות הזה, אני לא רוצה לרמות את אבא, ואני פוחד לאבד את אהבתה של אמא, להישאר לגמרי לבד ובלי אהבה, ואני גם לא מסוגל להישאר נאמן לעצמי ולרצון שלי.. It’s a no win situation!)
אימא, ומה אם הוא ימשש אותי וירגיש את התרמית?
רבקה: גם לזה דאגתי, אין לך מה לחשוש, אמרה בעודה מלבישה אותי בבגדי עשיו עם ריח השדה, לבגוד באמצעותם, לתעתע בחושיו של העיוור..
יעקב: (אני מרגיש בחילה.. ערפל.. חוסר מוצא.. נכנעתי לתכנית שלה… לא מצאתי עוז לסרב לה. בגדתי בעצמי..)
רבקה: נו.. גש כבר!
סצינה שנייה:
יעקב מחופש בבגדי עשו נכנס לחדר בו שוכב אביו העיוור יצחק עם המטעמים שהכינה אמו.
יצחק: תתקרב אלי, תן לי למשש אותך..
יעקב : ניגש אל יצחק, רגליו כושלות, הוא רועד.
( פחד והתרגשות. כמה שכמהתי למגע ידו, כמה רציתי שייגע בי, שיחבק אותי.. לא זכיתי למגע שלו שנים! הלוואי! הלוואי שיזהה אותי! שיחבק אותי, את יעקב!)
יצחק: " הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו"..
יעקב: (כן! אבא זה באמת הקול שלי! אתה מזהה אותי? הלא תאציל לי מברכתך ומאהבתך בשל מי שאני?)
בשיחת השיתוף , לאחר משחקי התפקיד התפתח דיון בקבוצה על הסיטואציה שבה ילד צעיר לא מסוגל לשמור נאמנות לעצמו , לאמת שלו, כי מרגיש כל כך תלוי באהבת הוריו וחושש להמרות את פיהם, על כן פועל באופן הישרדותי,
מרצה אותם ובוגד באמת שלו..
החשש הוא שילמד את הדפוס ההישרדותי הזה וימשיך לבגוד בעצמו גם כשיהיה בוגר..
שימשיך בדפוס של לרצות, לשמח את מי שהוא אוהב או חושב שהוא זקוק לאהבתו, על חשבון האמת שלו..
#מאחורי_הקלעים_של_הסיפור_המקראי