הכל היה שחור

אחרי שילדתי הייתי בעננים אבל מהר מאוד נחתתי אל מתחת לקרקע. חשבתי שזה דיכאון אחרי לידה, אבל הופתעתי לגלות שהאשם הוא שונה

בחורה עם מחשב נייד

אחרי הלידה האחרונה הכל היה מושלם.

היה לי הילד המושלם, המשפחה המושלמת, הכל הסתדר הרבה יותר טוב ברגע שהוא יצא לאוויר העולם.

כמה חודשים התנהלתי ככה, חופשת לידה בה אני מספיקה לנוח וגם לעשות כמה פרוייקטים קטנים ולקדם את הבית ומצבו, ילדים שמקבלים אמא שפנויה אליהם בזמן שהתינוק לא יונק, הכל מושלם.

ואז משהו השתנה, השתבש.

בהתחלה חשבתי שזו פשוט ההסתגלות בחזרה לעבודה בשילוב עם המעון לקטן, מעון שלא הייתי מרוצה ממנו, מה שלא קרה לי עם הילדים הגדולים.

אבל עוד יום ועוד יום ואני מבינה שאני הולכת ומסתגרת, מתקשה לקום בבקרים, מתקשה לעמוד במשימות פשוטות, מתקשה לחזור לעבודה.

אחרי שבוע מחלה עם הילד בבית פשוט לא הצלחתי לחזור לתפקוד, אבל גם שבועיים אחרי עדיין לא ממש תפקדתי.

שיחה עם חברה העלתה חשד לדיכאון אחרי לידה. כן, למרות שכבר עברו כמה וכמה חודשים מהלידה.

הכל היה נראה לי שחור, כל דבר שקרה ישר חשבתי שפירושו משהו נוראי עליי.

איבדתי את החיוך שהוא חלק בלתי נפרד מהפרצוף שלי.

כשהייתי צעד אחד לפני לקחת את עצמי לרופאת המשפחה ולבקש הפניה, עלה לי רעיון שאולי זה קשור לגלולות למניעת ההריון למניקות שאני לוקחת.

מכיוון שגם ככה הגלולות לא היו לי נוחות, דיממתי לא פעם ולא הייתי בטוחה אם ברצוני להמשיך בהן, החלטתי פשוט להפסיק ולראות אם זה משנה במשהו את מצבי הנפשי.

הרעיון לא הגיע מהאוויר. בעלון לצרכן מופיעות מחשבות דכאוניות כאחד מתופעות הלוואי שעלולות להתרחש.

אחרי יומיים בדיוק חזרתי לעצמי. חזרתי לחייך. חזרתי לשמוח.

אני בכוונה לא מציינת מהן הגלולות. יש נשים שהגלולות האלה עושות להן רק טוב.

אבל אם את חווה פתאום דכאון, כדאי להתחיל בלבדוק מה את מכניסה לפה שלך, והאם דכאון הוא תופעת לוואי ידועה.

היומיום שלי עדיין עמוס וקשה ומכיל הרבה, אבל יש לי את כוחות הנפש להתמודד איתו. החיים שוב מושלמים בזכות המשפחה הקטנה שיצרתי לי.

 

אחת מאיתנו
הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל