השבוע האחרון שלי היה מרתק והוליד את הרעיון החדש שלי: לפתוח קבוצת תמיכה לאנשים בעלי הפרעה דו-קוטבית. אני מאמינה בכוח של קבוצה לשמש מסגרת תומכת ומכילה. אמנם לא מדובר ברעיון מקורי, ויתכן ויש כאלו, אבל, לאור הפניות שאני מקבלת אני מבינה שקיים צורך לעוד. ולכן החלטתי להרים את הכפפה ולשגרו לעולם מעל גלי הרשת החברתית החביבה עלי, פייסבוק (דרך אגב, אם מישהו מכם מכיר את מארק צוקרברג, תמסרו לו שלדעתי מגיע לו פרס נובל ושאני מתה לפגוש אותו).
Photo by Melissa Askew on Unsplash
מאז ומעולם הייתי טיפוס של קבוצות, של חבורות. תמיד הרגשתי שאני מנהיגה מלידה ויזמית בנשמה ולכן בכל פעם שעלה לי רעיון למשהו טוב וגדול, חיפשתי סביבי את הנפשות המתאימות בכדי לסחוף אותם אחריי, כי הרי ידוע שהשלם גדול יותר מסך חלקיו. בכל פעם שרציתי לשנות אצלי משהו חיפשתי קבוצה מתאימה מתוך אמונה שהצטרפות לקבוצה תסייע לי במשימה בדרך הטובה והיעילה ביותר. הדוגמא הראשונה שעולה לי לראש הוא הרצון הנצחי שלי להשיל מעלי קילוגרמים מיותרים. כבר בגיל 16 לאחר שניסיתי להתמודד עם הבעיה לבדי הבנתי שזו לא משימה פשוטה והצטרפתי לשומרי משקל. בתקופת הצבא הצטרפתי לקבוצות התמיכה של מירי בלקין. בהמשך חיי חוויתי עוד ועוד קבוצות כאלו. לא תמיד השגתי את מטרתי, אבל תמיד הרגשתי שזה הרבה יותר מוצלח מלעשות זאת לבד.
כשהייתי כבר אמא לשלושה והקטנה היתה בת שנתיים הרגשתי שמשהו לא בסדר בהתנהלות שלנו מול הילדים בכלל ומול האמצעי בפרט. אני זוכרת איך הגעתי לארוחה משפחתית עם המשפט: "אמל'ה אנימרגישה שאני מגדלת ילד סנדוויץ ואני חייבת עזרה". במקום קבלתי טלפון של מדריכת הורים בשיטת אדלר. כבר למחרת יצרתי איתה קשר ולאחר ברור הפרטים ארגנתי עוד ששה זוגות ופתחנו קבוצה. השיפור במערכות היחסים ובעיקר בתקשורת בבית היו אדירות. עד היום אני זוכרת חלק מהטיפים שקבלתי שהפנמתם שינתה ללא הכר את פני הדברים.
Photo by Torsten Dederichs on Unsplash
אני מאמינה בכוח של קבוצה לשמש מסגרת תומכת ומכילה לאנשים הסובלים ממצוקות דומות ויכולים להפרות אחד את השני ולסייע להתמודד עם קשיים.
לפני למעלה משנה חברה בעלת הפרעה דו קוטבית הציעה שנקים יחד כזו קבוצה. היות ובאותה תקופה לא הכרתי אף אדם בעל הפרעה דו-קוטבית שמחתי על היוזמה. הקבוצה לא התרוממה כי אלו שהיא פנתה אליהם לא הצליחו לעמוד במחויבות שקבוצה כזו דורשת. העניין צץ אצלי מחדש במהלך החודשים האחרונים בעקבות ההרצאה שהתחלתי להעביר, שבה אני משתפת את הסיפור שלי. בעקבות ההרצאות, קבלתי עשרות שיחות טלפון מאנשים שביקשו להתייעץ איתי בעיקר לגבי בני משפחתם שמתמודדים עם משבר נפשי ולא מוכנים לשתף פעולה. מתוך שלל השיחות היו כמה בודדות שהגיעו מאנשים שסובלים בעצמם מהפרעה דו-קוטבית ורוצים לקבל טיפים לחיים טובים יותר או לשתף בכך שגם הם מצאו את הנוסחא ושמחים כמוני לגלות כמה שיותר כאלו.
באופן תמוה, בשבוע האחרון יצרו איתי קשר מספר אנשים לברר לגבי קבוצת תמיכה. מקום שיהיה עבורם מרחב בטוח לשתף בקשיים אותם הם חווים בניסיונם לנהל אורח חיים נומטיבי תוך שמירה על כבודם והגשמת שאיפותיהם. ולכן החלטתי שהגיע הזמן להרים את הכפפה ולהצהיר על כוונתי להקים קבוצת תמיכה לבעלי הפרעה דו-קוטבית.
בכדי להיות פרקטית, פתחתי קבוצת פייסבוק סגורה שתשמש כמרחב דיגיטלי בטוח, משתף ומכיל שיאפשר לשתף בסיפורים ובעיות אישיות ובמידע כללי שיכול לעזור לכל החברים. כל בקשה להצטרף לקבוצה תבדק על ידי בכדי לודא התאמה לקבוצה. להצטרפות לקבוצה לחצו כאן
וכמו תמיד, מזמינה אתכם למלא את הפרטים שלכם בטופס הפרטים.
וכמובן אתם מוזמנים להגיע להרצאתי הקרובה, בערב התרמה של מעגל נשים קרית אונו. כל הפרטים בהזמנה.
Photo by Torsten Dederichs on Unsplash