היא מגיעה אליי באטרף האופייני רק לה. כבר התרגלתי. כשהיא נכנסת הסטודיו מתערבל באנרגיות אחרות. זה מתחיל עוד מבחוץ, כשהיא שוב מתבלבלת היכן הכניסה שמובילה אליי, וממשיך כשהיא נכנסת עם חוסר שקט גופני ניכר. הולכת לפה, לשם, זורקת את המעיל על כורסה אחת, את התיק על אחרת. מחייכת אליי ופוצחת בשיחה ערה ואני בין המילים לומד אותה, מנסה לנחש את מצב הרוח, כי חוסר שקט כל כך רועש גורם לי לתהות אם הכל בסדר וזו רק ההיפראקטיביות שלה או שהיא אולי עוברת משהו שמסעיר את נפשה. עם לקוחות קבועות כמעט תמיד יש איזה סמול טוק מתעדכן שממשיך מהנקודה בה הפסקנו אבל הפעם אני גם לומד עליה כמה פרטים חדשים ומעניינים ("מה, לא ידעת??") וכך יוצא שאנחנו מאריכים מעט בשיחה עד שהידיים שלי מונחות על ברכיה ומבטינו הצולבים אומרים: כן, זה הזמן לעבור לחדר העיסוי. לחדר הפינוק.
היא עירומה כעת. דומה שהקצב בו הבגדים יורדים ממנה אטי לה מדי, ושוב היא חסרת מנוח. היא נשכבת על מיטת העיסוי וכל איבר בגופה מחפש בתורו את הפוזיציה הנוחה. הדקות הראשונות של העיסוי האירוטי הן בדרך כלל שלב של בונדינג, של חיבור ראשוני שמביא את השקט ואז גם שקיעה. אך תחילה לפני שזה יקרה היא צריכה עוד להצליח להתפייס עם הקליפס של השיער כי היא חייבת אותו אסוף. בדיוק כשאני חושב שהנה, היא עוברת למצב דומם, מצב קבלה, היא מזנקת שוב, שולפת את הקליפס, מסדרת שוב את השיער וחוזרת לשכיבה. זיכרון של סצינה מצחיקה מסרט הילדים "עידן הקרח" גורם לי לחייך ספונטנית: סיד, ה"עצלן" הכי היפראקטיבי בתבל שוכב לצד חבריו לישון אבל בטרם ישקע בשינה הוא מחליף אינספור תנוחות וממלמל אי אילו הברות עד שדייגו הנמר נוזף בו. מה אתה מחייך? היא שואלת אותי, ומיד מוסיפה: עוד לא התרגלת שאני ככה? ואני עונה לה: זהו בדיוק, שהתרגלתי, זה מה שמצחיק אותי, עכשיו את מוכנה בבקשה לשכב קצת בשקט?
ובאופן מפתיע היא באמת "מצייתת"ונרגעת, ושתי הידיים שלי על גבה. אני מתחיל אט אט לנענע אותה, לערסל, ולהרגיש את החום שגופה פולט. בדקות הבאות אני עורך היכרות מחודשת עם עורה החלק ושריריה המתרפים למגע ואני מתבונן בה בציפייה, כמעט מחכה לזינוק הבא, לשינוי תנוחה פתאומי, לטריגר כלשהו שילחץ בה אי השקט הפנימי, אבל היא לא זזה. אחרי כחמש דקות אני עוצר לרגע את תנועותיי. ידיי מונחות, סטטיות, ויש שקט מיוחד בינינו. זו מן בדיקה קטנה שאני עושה, האם היא איתי לגמרי, או שאי השקט יחזור לצוף על פני השטח? היא נשארת שקטה, נושמת ברוגע. אני שולח את ידי ומניח על ידה. היא סוגרת בתגובה את אצבעותיה ומשלבת אותן בשלי. כעת אני יודע: היא חווה שקט, היא חווה התמסרות, היא החליפה את הרעש התזזיתי בהקשבה שקטה וציפייה נוכחת.
עכשיו זה מתחיל באמת.
אני מלטף, לוחץ, לש, מחכך. שמן חם מחליק בינינו, מבריק את כל גופה שנמס תחת ידיי. כמו שהייתה חסרת שקט מקודם, כעת היא כל כולה כחומר ביד היוצר, ואני מרגיש שהמגע שלי כאילו נשאב לתוכה, למקום עמוק יותר מרקמות השריר, עיסוי לגוף ולמיינד. הזמן נמס לתוך מדיטציה של תנועות. אני משלב בין תנועות ארוכות ואטיות לתנועות קצרות וממריצות במקצבים שונים. מנגן לה מנגינות על גופה הקשוב. כשאני עולה עם ידיי במעלה ירכיה כיווצים קטנים מספרים לי שהיא מוכנה שוב להידלק ולהפר את השקט. והפעם, כך אני כבר יודע מהפעמים הקודמות איתה, זהו לא חוסר השקט מהסוג שמפזר אותה בכל החדר אלא להפך, כעת היא תמקד את כל הקשב שלה בעונג הפיזי, בתענוגות הגוף. כעת היא אסופה כל כולה אל המיטה הזו ואל המגע הזה, בהקשבה חושית וערה. והיא באה אליי, מחפשת אותי עם גופה ואיבריה, מנהלת שיחה חסרת מילים, כשכל תנועה שלי נענית בתנועה שלה, ולאחר מכן גם במילים, ובדיאלוג פשוט ובסיסי שיתנהל בינינו עד הסוף. כמה הרבה אפשר להביע במילה אחת קצרה וחזרתית: כן.
אחרי השלהוב
בא הרוגע
ואחריו המילים שוב נעורו
ומקלחת
וקפה
ואז יצאת מפה כמו שבאת:
רוח ערב
מפתיעה
מפזרת את השקט
מפלרטטת עם הדממה
** האתר שלי: רוני – עיסוי ארוטי לנשים – מגע, עונג, טנטרה ובו הרבה מידע נוסף
הטלפון לתגובות, שאלות, וקביעת תורים: 058-4472766 (ווטסאפ+טלגרם)
ותודה לכל הלחישות בפרטי ממי שנהנו לקרוא ולהסתקרן.
מצאו את המקום הבטוח לחקור, לחיות, להגשים…
רוני
