הוצאת פן וידיעות ספרים
בשלהי שנת 1944 טייס בריטי הוגו לנגלי נאלץ לנטוש את המטוס שלו, וצונח בשדות המוריקים של טוסקנה הכבושה בידי הגרמנים. הוא נפצע קשה אך בזכות סופיה ברטולי, הוא מוצא מקלט בין קירותיו של מנזר נטוש שנפגע במלחמה. להוגו אישה וילד הממתינים לו באחוזה המשפחתית, ואילו לסופיה יש בעל נעדר ומטפלת בבנה בן השלוש ובאם בעלה המבוגרת. סיפור האהבה ביניהם נגדע בעקבות בגידה.
כשלושים שנה לאחר מכן, ג'ואנה בתו של הוגו, מתמחה במשרד עורכי דין, מתמודדת עם פרידה כואבת מבן זוגה, והיא שבה מלונדון לביתו של אביה כדי לארגן את הלוויית אביה. בין חפציו האישיים היא מגלה מכתב סגור הממוען לסופיה. כדי להבין את עברה במטרה שאולי יסייע לה גם להתמודד עם המאורעות שעברה ואולי גם לגלות את עצמה מחדש. ג'ואנה יוצאת למסע בטוסקנה להתחקות על קורות אביה בימי מלחמת העולם השנייה. שם היא פוגשת את רנצו, בנה של סופיה, כאשר הם יוצאים יחד למסע לגלות על הקשר בין הוריהם ועל הילד המשותף העלום.
הספר אינו שונה מספרים אחרים בז'אנר, אף הוא נוגע במכתב המחבר בין אנשים, והגיבורים שמחפשים את עצמם. וכן בעולם האומנות, ובשאלה של האם הסגרת אנשים כדי להציל אנשים רבים יותר מהווה בגידה או כורח המציאות. למרות שאינו שונה מספרים אחרים בז'אנר, אהבתי את הספר שהקריאה בו הייתה קולחת ומהנה, וממש נשאבתי לקריאה בתוכו עד שפתאום הגיע העמוד האחרון…