הילד הזה

הילד הזה, פרקי ילדות ונעורים. קיראו מה חשבתי על ספרו החדש של יהודה אטלס

בחורה עם מחשב נייד

כשקיבלתי את ספרו החדש של יהודה אטלס מאוד התרגשתי. אני הרי גדלתי על ספרי הילדים שלו, ולפתוח ספר קריאה חדש שלו למבוגרים היה רגע מכונן ממש.

על מה הספר?

יהודה אטלס שכאמור גדלתי על ספריו ולא רק אני: מסתבר שאין כמעט מי שלא מכיר את השירים שלו, שמדברים אל שלושה דורות של ילדים והורים ויש בהם משהו ניצחי.
בספר החדש הזה יהודה אטלס חוזר אל ימי ילדותו ונערותו במושב עין עירון ובמושבה הסמוכה כרכור. הסיפורים שבספר הזה, חלקם הגדול היוו השראה לשירים שכתב יהודה אטלס בספריו.
בספר הזה יהודה אטלס מספר על מאורעות קטנים וגדולים בחיי הכפר ובחיי היומיום שלו כילד ושל שאר חבריו. הוא מספר על המשחקים של פעם, היחסים עם המשפחה וההורים, החברים, בית הספר והמורים של אז, עבודת המבוגרים ועוד ועוד.
כל הסיפורים בספר הם בגוף ראשון ומסופרים מנקודת המבט של הילד והנער שהיה ומשולבים בהבנות של הילד הזה הוא אני כבוגר.
HAYELED

מה חשבתי עליו?

אהבתי את הספר והתחברתי לחלק גדול מהסיפורים אבל האמת שמעט התאכזבתי. הסיפורים נחמדים ונוסטלגיים אבל לא כולם עניינו אותי באופן אישי וחלקם הזכירו לי סיפורים אישיים שנכתבו על ידי ותיקי ההתיישבות העובדת לצורך פסטיבל חגיגות היובל לישוב כלשהו.
יהודה אטלס הוא אדם מרתק ומשורר נהדר לדעתי. פגשתי בו לא מזמן וביקשתי ממנו לצלם אותו לטובת החלפת התמונה בערך שלו בויקיפדיה וזה מה שיצא.
יהודה-אטלס---צילום-לליב-גל

איך זה מתחיל?

"יומן זה לא נכתב מלכתחילה כדי שיידפס כספר. חיי לא היו כה מסעירים וכה דרמטיים כדי שאכתוב אוטביוגרפיה. העליתי דברים על הכתב כדי להשאיר זכר. שהדברים, פשוט, יהיו. אולי במשפחה. אולי ברשת. אולי בארכיון כלשהו. לשימוש המתעניין. ילדות ונערות בעין עירון. פכים קטנים וגדולים. הוויי, משחקים, ספרים, בית, סביבה, עבודה, אוכל, אירועים, חברים, חיים, מה שהיה. נולדתי די מזמן, ב-1937, והמציאות הפיזית והמנטלית שבה גדלתי אינה דומה לזו שבה גדלים הילדים היום. אולי זו הסיבה שעורכי עם עובד סברו שיש בכתב היד עניין לרבים; הוא לא רק עוסק בחיי אלא גם מתאר מקום ותקופה. (…)"