אם הייתי מספרת לכם שהילדים שלכם נוהגים עכשיו בכביש מהיר…
הם לא בני 17 אחרי מספר שעורי נהיגה, הם רק נולדו והם נוהגים בדרך החיים.
הם מגיעים לצמתים,
בוחרים נתיבים,
עוצרים
ואנחנו לא עימם ברכב,
אנחנו מחכים להם ביעדם הבא.
כשהם מגיעים אנחנו מיד מבררים
איך היתה הנסיעה?
ראית את הולך הרגל?
עצרת באדום?
הילד שלנו נוסע בדרך
הוא רואה דברים, שומע ומרגיש
הדרך עמוסה ומלא בחוויות
חלקן נוחות יותר וחלקן פחות
הוא שם לבד.
ומה קורה איתנו?
עושים "צ'אק ליסט" של שאלות
מוודאים שהכל בסדר ואפשר להמשיך הלאה.
אולי לילד שלנו יש משהו אחר להגיד לנו
אולי רוצה לומר שחשש שלא יהיה לו מספיק דלק
אולי נבהל כשראה חיה עוברת בכביש
אולי רצה להגיד שהתגעגע כי לא הייתם
אולי רצה לשתף שמצא חבר לדרך
אנחנו רוצים להרגיש שהכל בסדר,
וקשה לנו לשמוע שהוא חווה קשיים בדרך.
הילד שלנו נוסע לבד, בואו ננסה להיות שם בשבילו
ולתת לו אפשרות לשתף אותנו.
רוצים עוד פוסטים וסרטונים שלי?
הרשמו לדיוור בוואטסאפ http://bit.ly/Shailyshome-whatsapp
