היי חברים

הדרך הביתה

בחורה עם מחשב נייד

 20121229_155427_600x800

אתם מכירים את ההרגשה שאתם עייפים? אבל, באמת עייפים.

העיניים נעצמות, המוח לא מסוגל לחשוב. הדיבור איטי וכל מה שאתם רוצים, זה להניח את הראש על הכרית ולישוןןןן.

כך היה לי השבוע.  שלוש לפנות בוקר חזרנו ממסיבה, אני הנהגת היחידה שלא לגמה משקה. אני היחידה שלא היתה מסטולית.

כולם מלמלו ברכב ואני חיפשתי כרית.

יש לי כמעט הכל באוטו מים,שק שינה, שמיכות,כסאות,קפה קררר, אבל כרית לא היתה.

מה שהחברה ברכב לא ידעו שמצבי יותר גרוע משלהם.

עייפות היא אחד הגורמים לתאונות. (שלא נדע) טפו טפו טפו

אז עצרתי את הרכב בכביש מהיר בצד.הוצאתי את כל המסטולים מהאוטו ועשינו תרגילי התעוררות בשדה הרחב.

ידיים למעלה למטה הרבה צחוקים וחזרה לרכב.

התיישבתי ליד ההגה וניקיתי את זכוכיות המשקפים.  אולי הראייה שלי תשתפר חשבתי. זה לא עזר.

אחרי כמה דקות ניקיתי את השמשה הקדמית. אולי זה יעזור.

אבל חברים. כלום לא עזר.  העייפות היתה יותר חזקה ממה שחשבתי הרגשתי דמיינתי.

נשברתי. עצרתי בתחנת דלק וקניתי לכולם קפה בשקל.

ידעתם שאחרי חצות במנטה אפשר לקנות קפה בשקל?

ישבנו מסביב לשולחן ושתינו.

 כולם התעוררו חוץ ממני.

מודה שבזמן כתיבת שורות אלה אני נרדמת וצוחקת רק מהמחשבה על העייפות שהיתה.

כך הפכה נסיעה של 40 דקות לשעה וחצי.

כולנו הגענו הביתה בשלום. תודה לאל.

ואת המסקנה תסיקו אתם כי אני עייפה מדי לחשוב עליה.

שבוע נפלא. אם שאלתם למה לא התחפשתי בפורים? אז התשובה היא…  שמדי יום אני עם תחפושת.

חיבוק

שבוע נפלא

פייסבוק :hila liebesman

הילה ליבסמן
גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של הוצאת סער" במאזניים (ירחון משוררים), עיתון תל אביב וירחונים שונים. כתבתי סיפור ילדים "ירח לאמא" שנמצא בקובץ סיפורי ילדים ויצא ב2017. אני כותבת לאירועים ומופיעה בבתי ספר ובטקסים שונים. חברה באקו"ם. אמא לשיר ואלמוג ומעסה בכירה רפואית מעל 26 שנים.