היידי בת ההרים

מעטים בעיניי סרטי הקולנוע הקלאסיים שהעיבוד המודרני שלהם הצליח- הסרט "היידי בת ההרים" הוא אחד מהם!

הסרט נצמד לעלילה המקורית ועוקב אחר היידי הקטנה, שחיה עם דודתה ומושארת ביום בהיר אצל סבה הממורמר והלא מסביר פנים.
אבל היידי היא אופטימית נצחית ועם חיוך שובה, שובבות מתוקה ואהבה טהורה לכל מה שיש בעולם הזה (מנופים ועד עיזים), היא מצליחה להמס את החומות גם בלב סבה ולהפוך את עולמו (ועולמה) למקום שכיף לחיות בו.

כשדודתה מופיעה פתאום ומבשרת לה שמצאה עבורה משפחה אומנת עשירה בעיר, היא לא ממש רוצה ללכת, אבל משתכנעת שזהו רצון סבה. ההסתגלות למשפחה החדשה, שאורחותיה שונות בתכלית מתרבותה של היידי, משעשעת ומלאה ברגעים מביכים, מצחיקים ומרגשים.
כמעט מיד היא מתחברת עם בת המשפחה, שיושבת על כסא גלגלים ובדיוק כמו שקרה עם סבה- נכנסת לה ללב והופכת את עולמה למאושר. אבל הגעגועים לסבה ולמרחבים הפתוחים (וואו! איזה נופים ואילו צילומים מרהיבים) לא עוזבים אותה, עד שהיא נהיית חולה ממש. ההחלטה להחזיר אותה הביתה פוגעת קשות בחברתה החדשה ומביאה את סבתה לעשות צעד אמיץ ולהביא אותה, עם כסא הגלגלים, לחופשה עם היידי בהרים. חופשה שתורמת המון לבריאותה…

הסרט מקסים, מלא רגש וחמלה. הצילומים והנופים מרהיבים והיידי המשובבת נכנסת גם ללבם של הצופים הצעירים. ואם תהיתם- ממש לא מדובר ב"סרט בנות" (כמו שטענה באוזניי חברה שלי), אלא בסרט לכל המשפחה. סרט שמדגיש כמה חשוב להיות אופטימיים וכמה חזקים הם קשרי דם.
עומר ואני נהנינו מאוד! מומלץ!