היחסים הכלליים שבין בנק ללקוחו : יאן קליימן

בחורה עם מחשב נייד

היחסים הכלליים שבין בנק ללקוחו ,חובת זהירות כחובה המוטלת על הבנק כלפי לקוחו עומדת דרך שסתומים חוזיים ,כגון "תום לב " ,רמת הזהירות המוטלת על הבנק – חובת הבנק היא אחת , לנקוט אמצעי זהירות סבירים ,תהא פעולת הבנק אשר תהא .רמת הזהירות היא אחת ( של אדם סביר ) .רק האמצעים משתנים עפ"י הנסיבות .במסגרת הדיון הנוסף , נדונו השאלות -מהו היקף חובת הזהירות של בנקאי ללקוחו במקרה של פעילות באמצעות מיופה -כוח ,באיזו עת על הבנק לחקור ולדרוש את תקינות פעולותיו של מיופה – כוח ,וכן באיזו עת יש לומר כי הבנק היה צריך לדעת שמיופה-כוח חרג מהרשאתו .הכרעת הרוב הוא כי בפסק -הדין נשוא הדיון הנוסף נשארה על כנה .

נקבע מציין יאן קליימן כי היחסים שבין הבנק ללקוח ייקבעו ,בראש ובראשונה ,עפ"י ההסכם אשר נכרת בינהם .אולם , מציין קליימן יאן , בגדר אותו הסכם יש לכלול גם את מערכת היחסים הספציפית אשר נוצרת בין הלקוח לבנק , קיימת הבחנה בין הפעולות השגרתיות ומהירות שעל הבנק לבצע ,כגון כיבוד המחאה ,לבין פעולות שיסוד המהירות בעסקי הבנק נעדר מהן והן נועדו ,מעיקרן ,ליצור לבנק וללקוחו נורמות התנהגות מסויימות לעתיד .במקרה האחרון ניתנת לבנק האפשרות לבדוק ,לחקור ולברר .הכוונה למקרים כדוגמת פתיחת חשבון ,יצירת שעבוד ,המחאת זכויות ,הוצאת ערבות ,וכדומה .במקרה דנן נקבע , מציין יאן קליימן , כי על הבנק היתה מוטלת חובה לבדוק את פעולות מיופה הכוח ולאשר עם בעל החשבון את הוראותיו .לפיכך ,הבנק אחראי ליתרת החובה שהצטברה בחשבון הנדון .

הקשר בין בנק לבין לקוחו הוא , ביסודו ,קשר שבחוזה ,ככלל נערך חוזה בכתב ביניהם -על רוב החוזה הוא אחיד (דוגמת הטפסים שלקוח חותם עליהם בבקשו לפתוח חשבון בנק ) – אך מערכת היחסים שבין הבנק לבין לקוחו אינה מתמצית באותו חוזה שבכתב .בצד הכתב , ובין שרותיו ,תימצאנה תניות והסכמות מכללא , הנדרשות כמו מאליהן מטיב היחסים שבין השניים -בין אם יסודן המשפטי יימצא בהוראות הסעיפים 25 ו- 26 לחוק החוזים ,בין אם בהוראת סעיף 39 לחוק הנ"ל ובין בכל מקום אחר – ואלו מטילות חובות הן על הבנק והן על הלקוח .אחת החובות שהבנק חב ללקוחו – בגדרי החוזה ביניהם – הינה זו הנדרשת מתוך חובת הזהירות הכללית שבין "שכנים " ,בהחלתה על מערכת היחסים שבין בנק לבין לקוחו ,והוא עיקר פעילותו – לעשות פעולות אלו ואחרות ,ובביצוען של אותן פעולות על הבנק לנהוג בזהירות ראויה בשמירה ראויה בשמירה על האינטרסים של לקוחו .חובת הבנק בחיי המעשה שונה – וחייבת להיות שונה – בסוגי עניינים שונים , ובמסגרת אותו מבחן עצמו עשויה חובתו של הבנק להשתנות מסוג פעילות אחד למשנהו .בראש ובראשונה ,ייקבעו היחסים שבין הבנק לבין הלקוח עפ"י החוזה שנכרת ביניהם ,ובגדרי אותו חוזה תיכלל מערכת יחסים ספציפית שנוצרה בין הצדדים ותינתן הדעת לעובדות או לאירועים ספציפיים המייחדים אותה מערכת ואשר עשויים ליטול חלק בקביעת חובת הבנק כלפי לקוחו …

בנק חב חובת זהירות ללקוחו , רמת הזהירות המוטלת עליו הינה לנקוט כל אותם אמצעי זהירות שבנק סביר היה נוקט בנסיבות העניין .אמצעי זהירות אלה משתנים עפ"י הנסיבות , יחד עם זאת , ניסיון החיים מצדיק יצירתן של הכללות שונות .הכללות אלה הן ביטוי קונקרטי ,ברמות הפשטה שונות , של השיקולים השונים שיש להתחשב בהם בקביעת רמת הזהירות .הן מתחשבות בהסתברותו של סיכון אפשרי , בהוצאות הנדרשות מהבנק ומלקוחו למניעת הסיכון ,בחומרת הנזק לבנק וללקוח , בערך החברתי של הפעילות הנעשית באמצעות הבנק וביכולתם של הבנק ושל הלקוח למניעת הסיכון או לפיזורו .הכללות אלה אינן אלא ביטוי לעיקרון כללי ,אחיד וקבוע .על-כן , אין מקום ליצור שתי נוסחאות נפרדות ,האחת שעניינה הבנק הסביר והאחרת שעניינה אפשרות רצינית וממשית .אין קיום לנוסחה השניה ,אלא במסגרת הנוסחה הראשונה .אין האחת יכולה להטיל חובה כבדה יותר מרעותה .החובה היא אחת ( לנקוט אמצעי זהירות סבירים ) ,תהא פעולת הבנק אשר תהא .רמת הזהירות היא אחת ( של אדם סביר ) .רק האמצעים משתנים עפ"י הנסיבות .הנוסחאות השונות לתיאור חובת הבנק כלפי לקוחו אינן שונות באופן מהותי זו מזו .

הנוסחה שלפיה חובת הבנק תוגדר עפ"י התנהגותו של "הקופאי המפקפק " או של " הבנקאי הזהיר " אינה שונה מהותית מהנוסחה שלפיה קופאי סביר "יפקפק " – או ראוי לו שיעמוד על המשמר וראוי לו שיקמט מצחו ויהסס – רק במקום בו תעלה אפשרות רצינית וממשית כי מיופה -הכוח עומד לרמות את מרשהו … מקום שקיימת חובה זו על הבנק להתנהג ברמת זהירות סבירה כדי לצאת ידי חובתו זו – כלומר , כדי לקיימה ולהשתחרר מאחריות – עליו לבדוק , בנסיבות העניין ,את דבר הרשאתו של השלוח .עם שינוי בנסיבות ,יהא עליו לנקוט פעולות אחרות כדי לצאת ידי החובה .

yankleiman.co.il