היה לי חבר, חבר עם לב ענק,

בחורה עם מחשב נייד

היה לי חבר, חבר עם לב ענק, נכון היה קצת משוגע, לבריאות ממש לא דאג, אבל תמיד כשהוא כעס, החיוך שלו תמיד גבר, היתה זו בעצם דרכו,  להראות, שאת כולם תמיד הוא ממש אהב.

היה לי חבר, חבר מדור שנכחד, כל שהוא ביקש, היה לחיות, בריאות תמיד אמר, הדבר החשוב מכל, אבל על הסיגריות, כל עוד אפשר, הוא לא ויתור בכלל, אפילו בסוף ימיו.

ובבוקר ובלילה גם, בין לבין היה לו תמיד זמן, לעשות שיהיה טוב, לכל מי שסביבו היה, היה לו תמיד ובכל מצב, לכולם תמיד לב זהב.

מרחוק ומקרוב תמיד יכולתי לסמוך, על חבר שהיה לי אחד, חבר שכל מה שרצה ממני, זה לתת לי עוד ועוד ואם אפשר  אזי עד  אין סוף, אהבה כמו שיודע לתת חבר מיוחד וטוב.

תמיד היה אומר, החיים זו מתנה קצרה, לעשן זה כיף, אבל לחיות אם חיים, צריך משפחה חברים אהבה, בלעדיהם, אפשר לחיות, אבל מי שיש לו אהבה יודע, החיים זו מתנה קצרה מאד,

עכשיו כבר לא יהיה לי, עם מי לדבר ממרחקים, מי שיעזור לי, מידי פעם בחיים שטסים, חבר שיאסוף אותי משדה התעופה, כאשר אבוא לארץ ישראל, שקשה, לחיות בה, במיוחד בלי חברים,

ובישראל כולם אחוקים, קשה לחיות בלי משפחה, חברים אהבה, כי מה כבר אפשר לבקש, בחיים שטסים, לרגע הם לא עוצרים, החיים מתנה קצרה, זאת כולם יודעים.

היה לי חבר, חבר עם לב ענק, חסר אותו אני, מעתה עד סוף ימי,

לזכר משה שוסטר ז"ל, שהלך היום לעולמו, מהיום יותר הוא לא סובל, שאוהב אותו לעולמים, תמיד שאחשוב עליו, אזכור גם אותו, גם את אביב שוסטר ז"ל, היום גם אני מת, ממש מת , מת מגעגועים ממרחקים אליך פנינה ואליך עינת, כל שאקווה שלמרות שהחיים שהם קצרים, שיהיו לכולנו ארוכים, שיהיה מי שיזכור את משה שאהבנו, היה לי חבר ענק, חבר עם לב ענק, נכון היה קצת משוגע, לבריאות ממש לא דאג, אבל תמיד כשהוא כעס, החיוך שלו תמיד גבר, היתה זו בעצם דרכו,  להראות, שאת כולם הוא תמיד ממש אהב,