הידיד הזה שאת מדברת עליו…הוא בני

בחורה עם מחשב נייד
הידיד הזה, שאת מדברת עליו, הוא בני…
משום מה זה היה קורה כל יום, הייתי בדרך לסידורים, אבל תמיד נתקלתי בדמות נשית, הנועצת מבט עיניים, רק שלא הייתי בטוח אם זה בי… הייתי לרגע מסתכל לאחור או לצד, כמו שאיזה רוח דחפה אותי להסתכל לכל מקום, רק לא לכיוון שלה, הרי לא על כל אחת שנועצת בך עיניים תעצור, אבל הפעם, חשתי שזה משהו אחר, אז אולי לעצור?

אמרתי לעצמי לא, תמשיך בשלך ואשר צריך לקרות יקרה, כמו שקורה בכל מיני פעמים בהם נדמה לך שמישהי נועצת בך עיניים, אלא שהיא לא רק שלא פסקה מלנעוץ עיניים, היא לפתע קרבה אלי ואמרה, סליחה, אתה יכול לעזור לי, אני צריכה… ופתאום חשתי כאילו אני לא שומע, לא מבין ובכלל לפתע קצת נבוך. זה לא שיש לי בעיה לעזור, אבל למה דווקא היא פנתה אלי? מה זה שוב איזה מן של מבחן שאני חייב לעבור, או שאני סתם מתלבט,

כן אין בעיה, מה את צריכה שאני אעזור, עניתי מבלי לנסות להסתיר העובדה שאני קצת מופתע ובכלל מה קורה פה שאני זכיתי בכבוד, אני תקועה פה ואיני מוצאת, היא המשיכה לדבר אלי, תוך שהיא שולפת מכיסה נייר, הנה אתה רואה? השאלה, אני צריכה להגיע לפה ותוך כדי מבט חטוף יכולתי להבחין שמדובר באשה צעירה, אולי בגיל של אחת מבנותיי, לבושה מאד בצניעות, כמו שאני מאד אוהב, אבל העיניים ממש היו עצובות, מה קרה שאלתי, אבל מיד הבנתי שאולי אני נכנס לשאלות, שאין ברצונה עליהן בכלל לענות, אז מיד המשכתי ואמרתי הי אני סתם שאלתי אבל באמת אינך צריכה לענות, אני ממש מרגיש חוצפן, מי אני שסתם אשאל שאלות?…

לא אתה יכול לשאול, אבל אני מאד ממהרת, אני צריכה להגיע למקום הזה, שם מחכה לי ידיד שלי שאני יודעת שהוא לא ממש יאהב את העובדה שאני מאחרת ולעליו לחכות…
אז מהצצה לנייר לתדהמתי גיליתי שהיא מחפשת להגיע לבית שלי, שהוא נמצא ממש לא רחוק והידיד הזה הוא לא אחר מאשר הבן שלי, כך שממש נעתקו לי לרגע המילים מהפה, ואמרתי לה, בטח שאינך צריכה להתעכב, אבל אם יש לך ג'י פי אס, אני יכול להכניס הכתובות וזה ממש מרחק של דקות, אלא אם תרצי לחכות ואני אוכל להראות באופן אישי, הידיד הזה שאת מדברת עליו הוא בני.

מיד הופיע חיוך מגניב שחושף שינים לבנות, גם יכולתי לחוש בהקלה, שהופיע על פניה ומיד היא ענתה לי בשמחה, אחכה אם תוכל להראות לי להיכן עלי להגיע, מה גם שהבן הזה שלך הוא משהו מאד מיוחד, תודה מיד עניתי, אך אז באותו רגע החלטתי שאני כבר עם הסידורים סיימתי להיום, מעתה אהיה למורה דרך לכמה דקות, למרות שקצת לא היה מובן לי מה הבעיה לאתר הכתובת על ידי הג'י פי אס, אבל אז אמרתי לעצמי, נו יש מקרים אתה לא צריך לתכנן דבר, כבר יש משהו שמתכנן עבורך, ופניתי להראות לה הדרך לביתי,

מעניין מה יהיה לבני לומר על מפגש שכזה, הרי היתה כנראה סיבה שהיא פנתה דווקא אלי, כי אני באותו רגע לא הייתי אני, אבל היה כיף להיות לרגע שליח, במיוחד עם זה עבור בני.