היא משוגעת! התשוקה המטורפת על הרחבה

הטירוף של פלאשדאנס, מתסיס את הכמיהה לאנרגיה, לצבעוניות, לשמחה ולאש שבוערת בפנים. נסו אתם לרוץ צפוף צפוף, מהר מהר ולחייך

פלאשדאנס המחזמר צילום: אור דנון

תשוקה. בואו נדבר רגע על המילה תשוקה. מקורה מהמילה הלטינית 'פאטי' אשר משמעותה סבל. רצון עז ומתמשך להשיג דבר מה, להגשים. מכירים את זה? את הרעב בעיניים, את הנשימה שנעתקת, את הפרפרים בבטן ואת השנייה הזאת בה כל הסבל הזה הופך לאור הפורץ החוצה ומסנוור את כולם? ככה פתאום פלאש של אור. ואתם, אתם הייתם אלה שהפקתם אותו.

עכשיו תחשבו שאין לכם יכולת לדבר ואתם צריכים לבטא את כל האור הזה באמצעות הגוף, בתנועה, בריקוד, לתת לגוף שלכם לדבר. מה יצרתם? פלאשדאנס.

פלאשדאנס המחזמר  צילום: אור דנון
פלאשדאנס המחזמר צילום/ אור דנון

דיכוטומי משהו העניין הזה של סבל ואור, עוני ועושר, כישלון הצלחה, גבר אישה. המחזמר פלאשדאנס, המוצג בתאטרון תל אביב בימים אלו, בו צפיתי בהנאה, מציג בדיוק את הפרדוקסליות של הדיכוטומיה. אלכס, בחורה שאפתנית עם חלום לטפס בסולם החברתי, לצאת ממעגל העוני, ולהפוך לבלרינה. בבוקר היא עובדת במפעל ריתוך ובלילה רוקדת בבר כרקדנית אקזוטית. בעודה מנסה לרדוף אחר חלומה ותשוקתה – הריקוד, רודף הבוס העשיר שלה אחרי תשוקתו, היא, אלכס. המחזמר מציג את הדיכוטומיות דרך הלכלוך והחיים האפורים במפעל הריתוך את מול הניקיון והזוהר בבית הספר לבלט של הריקוד. הצניעות והרכות בבלט אל מול הריקוד החושני והחשוף במועדון. החבר העשיר מול העוני של החברים במפעל. כל זה תחת מורה מיתולוגית אחת לבלט – האנה, המייצרת רציונלית בעולם מפוצל ומנסה לייצר מרחב בטוח עבור אלכס, בו היא שומרת על הרכות שבה מחד בשילוב של עוצמות נפשיות ופיזיות. מקפידה על היכולת לשמור על הצדק והערכים ולא להיכנע לפיתויים. איך לוקחים את כל זה והופכים את זה למחזמר? ובכן, עבודה קשה, שעות של חזרות והמון תשוקה.

המחזמר פלאשדאנס: ריקי גל בתפקיד המורה המיתולוגית/ צילום אור דנון
המחזמר פלאשדאנס: ריקי גל בתפקיד המורה המיתולוגית/ צילום אור דנון

המחזמר פלאשדאנס מציע פרפורמנס אחר. הרקדנים, הזמרים והשחקנים מילאו את חלל התיאטרון בשמחה, אנרגיה, וצבעוניות. ריקי גל, עדי כהן, ומיי פיינגולד, מרעידות את החושים בקול שלהן, ומעיזות להזיז את הגוף בדיוק ובחושניות. ספיר יצחק שהיא בתפקיד אלכס הישראלית, כבשה את ליבי עם הרכות, שמחת החיים, והאנרגיה. רואים שהרקדנים נהנים ומשתפים פעולה. הגוף שלהם מדבר, התשוקה והשמחה בהם פורצת החוצה. הקהל שמח, מחא כפיים ונהנה מהסצנות השונות והמגוונות.
אני בטוחה כי ללהק צוות של רקדנים עם יכולת שירה משובחת והפוף, זמרים עם יכולת ריקוד משובחת זה אתגר לא פשוט. ניכר היה כי חוזקם של הרקדנים אינו בטכניקות הריקוד והגוף כי אם ביכולת לייצר אוירה שמחה, לספר את הסיפור ולגעת בקהל. הם לחלוטין הצליחו לשלב את הריקוד עם השירה באופן מרתק שהעביר את המסר כי כאשר האש שלנו בוערת בפנים שום דבר לא יכול לעצור אותנו.

המחזמר פלאשדאנס. צבעוניות, שמחה, הנאה. צילום אור דנון.
המחזמר פלאשדאנס צבעוניות שמחה הנאה/ צילום אור דנון

 

 

המחזמר גרם לי לחייך במשך כשעתיים, הנוסטלגיה של שנות השמונים, המוזיקה הנהדרת,  ההתרגשות ממשהו כיפי וחדש, בעיקר החזיר אותי לשנים שרקדתי במשך כל יום שעות על גבי שעות והלב שלי שר. הגעתי לחוות בלי לבקר או לשפוט ופשוט נהניתי, הצלחתי לראות דברים שלא הייתי רואה אלמלא הייתי משוחררת.

בנימה אופטימית זו, אני מאחלת לכם לקחת את התשוקה שלכם ולשחרר אותה בפרץ של אור בוהק החוצה. בבקשה תעדכנו אותי בתגובות איך הרגשתם… אני, יכולה להגיד דבר אחד, וואו, What a Feeling!

לרכישת כרטיסים למחזות הזמר של תיאטרון תל אביב לחצו כאן