היא לקחה אותו ליער

הם נתנו לה שתי אפשרויות לעשות את זה לבד , או שהם יעשו את זה בשבילם . אז הם לקחו אותו ליער

beveragainchechnia0505_sec האגודה – פייסבוק

היא לא התפלאה כאשר הם הגיעו, למעשה היא חיכתה להם. היא חיכתה להם מהרגע שהוא לא חזר באותו לילה, מהבילוי עם חברים. ואחרי שלושה ימים היא ידעה. היא כבר שמעה על אחרים שנעלמו מהרחובות, היא הייתה בטוחה שלקחו אותו לשם, למחנה שמוסתר אי שם ביער 

הוא אומנם לא סיפר לה מעולם, כי פה לא מדברים על דברים כאלו, אבל הוא לא היה צריך לספר לה, אמא יודעת. הוא היה הומו והיא ידעה את זה, היא גם ידעה כמה זה יכול להית מסוכן להיות הומוסקסואל בצ'צ'ניה, וכמה זה הולך ונהיה מסוכן יותר ויותר. הגישה הרשמית של המדינה היא ש"אנשים כאלו" לא קיימים פה אצלנו, כי המשפחות יודעות מה לעשות. אז היא ידעה שהוא לעולם לא יספר לה. ובטח לא לבעלה ולאחיו הגדולים.

כאשר הוא לא חזר הביתה, היא ניגשה לבנה הבכור וסיפרה לו על חששותיה, הוא ידע, והוא כעס על אחיו הקטן שהיה כזה, אבל גם אהב אותו. כאשר החיילים באו לקרוא להם ,הם הלכו איתם למחנה .

החיילים הובילו אותם דרך מסדרונות ארוכים, הם יכלו להריח את הריח הזוהמה, והיה ברור להם כי במרתף למטה מחוזקים מעל מאה בני אדם, אחד מהם הוא בן משפחתם.  את הם נכנסו לחדר הקטן, מפקד המחנה חיכה להם, שם הסביר להם בצורה הפשוטה ביותר . "יש לכם שתי אופציות, או שתהרגו אותו בעצמכם, וכך תטהרו את משפחתכם בדם, או שאנחנו נעשה את זה בשבילכם". הם בחרו לקחת אותו.  הם לקחו אותו ליער ליד, ובמשך הלילה דיברו, הוא סיפר להם על המכות, על ההרעבה, על מכות החשמל והעינויים. הוא גם סיפר להם שהוא יודע מה הם צריכים לעשות. 

כאשר השמש עלתה, אחיו ירה בו, הם קברו אותו ביער, ללא סימן , בלי שום טקס. וחזרו הביתה, רק כך יכלו להגן על המשפחה. אבל עמוק, עמוק בארנק שלה היא השאירה תמונה שלו, של הבן הקטן שלה, שהיה בו עשרים במותו.

 עדות של ניצול מהמחנה

נשמע לכם סיפור ממוצא ,לא אמיתי, לא קורה עכשיו, ומוגזם?  לא, זה קורה ברגעים אלו, ממש ככה, במחנה אי שם בצ'צ'ניה שאינה כה רחוקה.  כי  רמזן קדירוב מנהיג צ'צ'ניה , המחוז החצי אוטונומי של רוסיה. ועושה דבריו של פוטין החליט כי עד הרמדן (בעוד כחודש) תהייה צ'צ'ניה נקייה מלהטב"קים. ומעט הניצולים שהצליחו לברוח מהמדינה למקומות מסתור, מספרים את סיפורי האימה  האלו. ומה עושות אומות העולם?  מה שהם עושות עם כל זוועות העולם. מצקצקות מעט, מעט גינויים וזהו. רוסיה הגדולה שלמעשה אחראית על המחוז טוענת שאינה יודעת במה קורה במחוז העצמאי, ושהיא חוקרת את הנושא. אבל בינתיים אנשים מתים.

כתבה על הנעשה בצ'צ'ניה

לכן, הבוקר ברחבי העולם יתקיימו הפגנות מול שגרירויות רוסיה , בדרישה לפעול לסגירת המחנה ושחרור האסירים. רגע לפני שיהיה מאוחר מידי . רגע לפני שיסמנו את הקבוצה הבאה למחיקה.  ב-11:30 נפגשים מול שגרירות רוסיה בתל אביב . אני אהיה שם, ואתם?

קישור לאיוונט

 

סיפורי הדרור
בגיל 42. יצאתי למסע ... עם ארבעים נשים מופלאות. אחת מהן אמרה לי אם את כותבת אם יש לך מה להגיד לכי לסלונה... מאז סלונה ואני עברנו המון תהפוכות. אבל עדין אני כותבת. ועדין יש לי מה להגיד אז אני פה ומקווה שאתן רוצות להקשיב.