היוש דפנה ומיה,
כל בוקר מתוך שינה כמעט עוד לפני הקפה של הבוקר והצחצוח שיניים יחד עם גלגול הפייד של הפייסוש ובהייה בסטורי של האינסטוש אני שומעת אתכן, אני שומעת קול נשי מעיז בטוח עם טונות של הומור ושנינות, כזה שהיה חסר לי. קול שמרים לי ועושה לי את הבוקר קשוח קצת פחות ואת העולם בחוץ משעשע קצת יותר. אז מי אני ולמה אני פתאום באמצע החיים כותבת לכן.
קוראים לי שירה דן והבייבי שלי זה בואו נדבר על זה
אני עובדת סוציאלית בהתמחות בטיפול בנפגעות אלימות מינית. מטפלת בקליניקה ציבורית ופרטית.
מנחת הורים וצוותי חינוך בנושא קידום מיניות בריאה בילדות ובגיל ההתבגרות ומנחת סדנאות לבני נוער ממיניות בריאה לפוגענית.
אני עוסקת גם בצדדים הכואבים של מיניות – הטרדות מיניות ברשת, אלימות מינית בקבוצות וואטסאפ, הטרדות מיניות במקום העבודה ואיתור וזיהויי ילדים ונוער שנפגעו מינית.
וקצת עלי בפחות פורמאלי: אני מאמינה שמיניות היא דבר מקסים נעים וחיובי ויש להדגיש את זה לנו ולילדינו הרבה לפני שמפחידים ויוצרים שיח מרחיק.
וכמו שאני נוהגת לפתוח ולסיים את ההרצאות שלי: "מה נשאר לנו בחיים האלה, כוס קפה, מין בהסכמה מלאה וחוף הים".
אני עפה על הכוח הנשי שלכן העוצמות והאמירה הברורה שמחובתנו לשים סטופ לאלימות המינית ושלא ניתן לבנות ולילדים שלנו לחיות בעולם אלים, תוקפני וכזה שלא מכבד נשים. השער בעיתון לאישה, הפוסט שלך דפנה על הפגיעה המינית בגילאי העשרים, והפוסט שלך מיה באינסטגרם על אלימות הכו גלים ונתנו לגיטימציה והמשך לצונאמי #METOO בו כולנו הרגשנו שאנחנו אחת מתוך אחת וכמה חשוב שנשמיע את הקול שלנו ונהפוך את המרחב לבטוח יותר עבורנו ועבור הבנות והבנים שלנו.
אנחנו נמצאות בפתחו של עידן חדש, עידן בו אנחנו הנשים ומצטרפים אלינו גברים מקסימים שרוצים להפוך העולם הזה לבטוח יותר, שפוי ומכבד יותר וחלק מהדרך בעיני היא חינוך למיניות בריאה, שיח מיני בריא פתוח ומאפשר החל מהגילאים הצעירים. את רובנו זה מביך, אנחנו מסמיקות ויחד עם זה נשבענו שלא נהייה כמו ההורים שלנו, שאצלנו ידברו פתוח ולא מאחורי הגב, שנטחן לפיצים שלנו שהגוף שלי הוא רק שלי, שאנחנו נלווה את המתבגרת שלנו לגניקולוג ונקנה לבן שלנו קונדומים עדיין זה קשה לנו ברמות.
אנחנו חוששות להכניס לקטנים שלנו רעיונות לראש, אנחנו חוששות להפחיד אותם ויש גם את הקטע הזה שאם נדבר איתם על מיניות הם יקלטו אבוי שגם אנחנו יצורים מיניים ולא רק הורים.
אז מה עושים? איך הופכים את הנושא לפחות מאיים ויותר שיחות סלון מסדרון קולר בעבודה , הופה- הגענו לקטע של למה אני פונה לשתיכן.
אני חולמת על פינה מגניבה בתוכנית רדיו שלכן שתיתן בהומור שנינות ובוויב כיפי כלים להורים איך לדבר עם ילדים על מיניות.
שיח פתוח ובריא הוא המפתח לחברה שיווניות ומכבדת יותר, יש כלים בסיסים ודיי פשוטים שניתן ללמוד ויעזרו לנו להסמיק פחות מול הילדים שלנו ולתת להם תשובות מלאות לשאלות מביכות.
אני חושבת שביחד עם הפתיחות שלכן והקול הנשי נוכל להעביר בשורה חדשה וחשובה להורים שם בחוץ.
עם הרבה תעוזה והומור אפשר להתמודד עם שאלות מביכות כמו אוננות בגיל הגן – איך להגיב,
מתבגר שמאונן שעות במקלחת או מתבגרת ששברו לה את הלב בוואטסאפ.
תזכרו ששיח מיני זה לא רק סקס, זה תקשורת וקשר בריא וגבולות גוף וסבתא שמכריחה לנשק ובא לנו למות- אז זה לא גזרת גורל.
אז מה אתן אומרות? אפשר להתחיל לדבר על זה…
אגב, מה דעתכן שנרים גבוה והפינה הראשונה תהייה כל התשובות לגבי איך באים ילדים לעולם?!
אז אני כבר מחממת את הקול שלי, מחזיקה אצבעות שפייסבוק דוא היז מג'יק ויחברו בנינו.
מקסימום זה יצליח 🙂
שירה
