רוצה אווירה נעימה יותר בבית? יש לך את הכוח לדאוג לזה. קחי נשימה עמוקה וכשבן זוגך מגיע הביתה תראי אותו וקבלי אותו בטוב.
הטיפ הזה רלוונטי בעיקר למי שיש לה ילדים קטנים ועל אחת כמה וכמה למי שנמצאת ב"חופשת" לידה. כולנו, כולל אני, מכירות את הסיטואציה הזו לקראת סוף היום, כשאת כבר ממש רוצה להיכנס למקלחת ולחלץ את עצמך מהחולצה המוכתמת או לשתות סוף כל סוף את הקפה שכבר חיממת ושכחת פעמיים במיקרו או סתם רגע לשבת עם עצמך בשקט מבלי למלמל לעולל הקטן "פוצי מוצי, מי מתוקי שלי".
אישה אחרי לידה פעמים רבות נמצאת בבית, מטפלת בתינוק ולעיתים תוך כדי לוקחת על עצמה מטלות נוספות, מבשלת או מנקה או גם וגם, שוטפת בקבוקים, מחליפה חיתולים, מניקה, שואבת, גם אבק וגם חלב מהחזה ומחכה שיגיע הנסיך על הסוס הלבן או הבעל על המאזדה הלבנה, ייקח ממנה את התינוק ויאפשר לה שנייה לקחת נשימה עמוקה מהיום הזה.
אתה תופס?!
כשבן הזוג נכנס הביתה האישה יכולה כל כך לשמוח, שהיא כמעט מוסרת לו את התינוק באוויר ואומרת "קח". הוא עוד לא הספיק לומר "שלום" או להניח את המפתחות שלו וכבר יש לו תינוק/ת בידיים. האמא כל כך שמחה שהוא הגיע הביתה, שהיא ישר מסרה לידיו של האבא את התינוק וקצת שכחה להתייחס אליו כבן זוג ולומר לו "היי מאמי" או אפילו סתם "היי".
כיועצת זוגית שפוגשת ומדברת גם עם גברים, אני שומעת גם את החוויה שלהם ויודעת עד כמה קשה לגברים מסוימים לחזור הביתה ולהרגיש שהם שקופים למעשה. מעבר לכך שהאישה שלהם לא תמיד מתייחסת אליהם או מקבלת יפה את פניהם, פעמים רבות גם הילדים כמעט מתעלמים מהגעת האבות הביתה. אב כזה מרגיש שקוף, שלא באמת רואים אותו ולכאורה, שלא באמת משנה אם היה נשאר עוד קצת בעבודה. אני שומעת גם על מקרים שבהם האישה היא זו שמגיעה הביתה מאוחר, אך לא אומרת שלום לבן זוגה שכבר נמצא בבית. ישנם גברים שחוויה כזו של חזרה הביתה למעין בלגן וכאוס וחוסר התייחסות, שגורמים להם להרגיש כמו כלי להקלה ולא כבן זוג יכולה לפגוע בהם ממש ולגרום להם לתחושה של מתח, לחץ ואפילו של חוסר רצון לחזור הביתה. תגובה אפשרית להתנהלות זוגית שכזו היא שאותו גבר יבלה מחר עוד 10 דקות בעבודה כי הוא יודע איזו "קבלת פנים" מחכה לו וכך עם הזמן הוא יבלה עוד ועוד בעבודה ויימנע מלחזור הביתה.
האמת היא שהרבה מאוד נשים בעצמן חיות בתחושה שבן הזוג שלהן לא רואה אותן. כדאי לחשוב האם מה שחסר לי ומה שהייתי רוצה לקבל, אני נותנת ומעניקה בעצמי לבן הזוג. אחד הדברים המומלצים ביותר בזוגיות ובכלל הוא לתת את מה שאני רוצה לקבל.
להישאר עד מאוחר בעבודה, כלומר בפינת הקפה
לפני כעשור עבדתי ב"אינטל" והייתי רואה בשעה 18:00 ו 19:00 בערב גברים שיושבים בפינת הקפה ומעבירים את הזמן, כאשר נשים כבר לא היו נשארות לרוב עד שעות מאוחרות כאלה, בעיקר אם מדובר באמהות צעירות. ברמזור גם הצליחו לאפיין את התופעה הזו, כאשר אחת הסצינות האהובות ביותר היא זו שבה אמיר מסביר מדוע לאבות משתלם להגיע הביתה מאוחר יותר.
אפשר לשפוט את האבות האלה ולהגיד: "שיתביישו להם! בזמן שבת הזוג שלהם נקרעת בבית עם מקלחות וארוחת ערב, הם שותים כאן קפה. ומה עם הילדים? לא מגיע להם לראות קצת את אבא?"
מי "צודק"? לא רלוונטי
הכל יכול להיות מאוד נכון וצודק, אבל זה בטח לא מקדם. ועל מנת לצאת ממצב שכזה, מה שכדאי ומומלץ לעשות הוא לקחת אחריות על החלק שלנו כנשים בסיפור הזה, למרות שבאמת אפשר להבין מדוע אנחנו צריכות הקלה מיד כשבן הזוג חוזר הביתה.
על מנת שהמצב בבית ישתפר לטובת כולם, כולל הילדים, הדבר הנכון לעשות הוא לקבל את בן הזוג בצורה רגועה. להתייחס גם אליו ולהגיד לו יפה שלום. למשוך עוד כמה שניות עם התינוק בידיים ולשאול אותו באופן רגוע אם הוא יכול לטפל בו עכשיו. בחיוך, לא עם פנים חמוצות או בכעס.
הטיפ רלוונטי לנשים שמצליחות לתפקד ומצבן הרגשי יציב לאחר הלידה ובכלל
המטרה היא לא להסתיר מבן הזוג את האופן שבו את מרגישה. כי אם באמת את חווה קושי יוצא דופן חשוב שתשתפי אותו ושהוא יוכל לקחת חלק בתהליך. המטרה היא להפוך את היום יום שלכם ליותר מאוורר, לפחות מתוח ולכך שבן הזוג ירצה לחזור הביתה מוקדם יותר כי יהיה נעים יותר לחזור הביתה.
20 שניות שיעשו את ההבדל
אם אנחנו יוצאות מנקודת מבט של קידום פיתרון, שיטיב עם האישה, אך גם עם הגבר, אני חושבת שדווקא לאישה יש כאן המון כוח שהיא יכולה לבטא באמצעות פעולה די פשוטה יחסית: לקבל את בן הזוג בנימה נעימה יותר ולא מתוך כאוס. אם היית יום שלם עם התינוק, 20 שניות נוספות שבהן תשאירי אותו על הידיים יכולות לעשות את ההבדל. לאפשר לבן הזוג להיכנס הביתה באופן רגוע ונעים יותר, להניח את חפציו בצד ולהתפנות אל המשפחה ממקום טוב ולא ממקום של מצוקה או לחץ. האופן שבו את תקבלי אותו יכול לקבוע את האופן שבו הוא יתנהל באותו אחה"צ או ערב איתך ועם הילדים.
כפי שנשים רבות מתארות ואומרות לי בקליניקה: אני מרכז הבית, אם אני במצב רוח רע, כל הבית במצב רוח רע- ולהיפך. אם יש לנו כל כך הרבה יכולת השפעה על האווירה בבית ובמשפחה, כדאי שנשכיל לנצל אותה לטובה. למנף את הכוח לטובת עשיית טוב. ברגע שאנחנו פותחות את הדלת, הדינמיקה עובדת כמו דומינו. אם בן הזוג יקבל מאיתנו חיוך ורוגע, הוא יחזיר את אותו החיוך והרוגע ויגיע כך גם לתינוק, שיהיה רגוע יותר וגם לילדים האחרים בבית. הערב כולו עשוי להתנהל אחרת, כולם מרוויחים.
מוזמנת להצטרף לקהילה שהקמתי מדברות זוגיות, המיועדת לנשים בלבד.
יעל כהן מרדכי היא יועצת זוגית מוסמכת ומאמנת לזוגיות בריאה. כותבת, מרצה ומנחת סדנאות.