החשוד העיקרי

אני שומעת צרחות היסטריות, שבוקעות מגרונה של בתי

בחורה עם מחשב נייד

11188339_817468494998641_1712054006470818293_n

 שנייה לפני שאני נרדמת בצהריים אחרי לילה לבן, בו הייתי ערה עד חמש לפנות בוקר,

אני שומעת צרחות היסטריות, שבוקעות מגרונה של בתי.

אני קמה מהמיטה מסטולית, הולכת בזיג זג ונתקלת בקיר.

הצרחות ממשיכות ואני מנסה לא לאבד את העשתונות.

"תירגעי הילה", אני אומרת לעצמי בדרך.

"תירגעי"…

הצרחות הולכות וקרבות והבת שלי ממשיכה בקול רם "הנה, הוא כאן, לא. הוא ברח".

הייתי בטוחה שמישהו מסתובב בבית. הוצאתי את אקדח הצעצוע שלי מהכספת והתקדמתי למטרה.

שיר, הבת שלי, רואה אותי ומבינה שהישועה ממני לא תגיע. "אמא", היא ספק צועקת ספק אומרת, "מה באת עם אקדח?!"

ואז היא ממשיכה בצרחות. "אלמוגגג…"

אלמוג, אחיה בן ה16  חזר בדיוק מחתירה בים על גלשן חתירה (סאפ)

ומנסה לקום מהמיטה. הוא הולך בנונשלנטיות לעבר החשוד העיקרי בבית.

אלמוג ואני, שני מסטולים, מנסים להבין מה פשר הצרחות.

סוף סוף, אחרי כמה דקות כלל לא תמימות, הגענו למטרה.

החשוד העיקרי

10928175_817468288331995_6270180622929388755_n

 הוא ג'וק ענקקק, שרץ בין מרפסת השירות למטבח בריצת מרתון מטורפת.

אני התעוררתי לגמרי ואלמוג , מנסה לתפוס את החשוד העיקרי.

החשוד שלנו אוכל אוכל מזין ורץ באיבוד חושים במהירות שיכלה להביא מדלית זהב בריצה למדינה.

"לעזאזל", אני אומרת לילדי, "הריסוס לא ממש עוזר".

בסופם של כמה רגעי מרדף התעורר אלמוג, תפס את החשוד ומחץ בידו.

החשוד נפל לשירותים והפחד התמידי שלי, שיום אחד הם ייצאו בהמוניהם בזמן שאשב על האסלה, התעורר גם הוא.

help

פייסבוק:hila liebesman

איור:shir liebesman

הילה ליבסמן
גדלתי בתל אביב. עם תקתוק מכונות כתיבה שנורקלים ומסיכות צלילה. אמא עיתונאית ואבא צוללן איש ים . התחלתי לכתוב יומנים לעצמי ויותר מאוחר שירים. עברתי קורסי שירה באוניברסיטת תל אביב. שירי התפרסמו בספר- "אלבום המשוררים של הוצאת סער" במאזניים (ירחון משוררים), עיתון תל אביב וירחונים שונים. כתבתי סיפור ילדים "ירח לאמא" שנמצא בקובץ סיפורי ילדים ויצא ב2017. אני כותבת לאירועים ומופיעה בבתי ספר ובטקסים שונים. חברה באקו"ם. אמא לשיר ואלמוג ומעסה בכירה רפואית מעל 26 שנים.