סבא של מורן כהן, עובדת חברת החשמל, איבד את כל משפחתו בשואה. גם את רעייתו בשבעים השנה האחרונות איבד לאחרונה. ורק החנוכיות שהוא יוצר בנגריה הפרטית שלו ממשיכות להסב לו אושר. גם לנו
מורן כהן*
אני מאוד שמחה שיש לי את הבמה הזו לספר ולהפיץ את סיפור סבי.
סבא שלי, צבי שמידמאיר, בן ה- 86 (שיהיה לי בריא עד 120), הוא נגר במקצועו – בעליה של נגרייה ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב כבר משנת 1954.
יום יום הוא מגיע לנגריה – מפעל חייו, למרות שזו כבר מזמן לא באמת מפרנסת אותו אלא רק מחייה אותו… ובכל זאת הוא מגיע לשם יום יום…
סבא שלי ניצול שואה ועבר המון בחייו. בקצרה אספר, שבמהלך השואה הוא איבד את הוריו, את עשרת אחיו, נשאר לבדו בעולם והצליח לשרוד. סיפורו תועד וצולם לסרט במסגרת פרויקט מיוחד שעורך מוזיאון ההנצחה "יד ושם".
סבתא שלי ז"ל עברה אירוע מוחי לפני כחמש שנים. סבא שלי לקח את זה מאוד קשה ,הוא סעד אותה וטיפל בה יום יום והגיע למוסד בו היא שהתה, עקב מצבה. קרוב ל 70 שנות נישואים הם חוו יחדיו – זוגיות ואהבה שאין רואים עוד במחוזותינו. כך עד פטירתה.
במהלך השנים, בנגריה שלו, סבי בנה, וגם כיום ממשיך ובונה חנוכיות ומזוזות מאוד מיוחדות בעיצוב אישי שלו. כולן כולן עשויות עץ.
את החנוכיות שהוא בונה אני מנסה למכור עבורו באמצעות הפייסבוק . בעיקר כדי לשמח את ליבו וממש לא כפרנסה. לצערי, לרוב לא בהצלחה יתירה.
אין ספק כי עצם פרסום תמונתן של החנוכיות שיצר תסייע לו במעט אור ואושר בחג החנוכה הזה.
דוגמאות לכמה מהחנוכיות של סבא שלי:
* מורן כהן היא עובדת מחלקת הבטחון, בחטיבת ארגון, לוגיסטיקה, בטחון ומל"ח של חברת החשמל
