החללית 'בראשית' בדרך למסע ארוך לירח

צילום: אלירן אביטל

המציאות עולה על כל דמיון, 22.2.19 שעה 03.45. ישראל תהיה המדינה הרביעית שמשגרת חללית ישראלית לירח. בכך היא מצטרפת למעצמות: ארה"ב (1969), רוסיה (1966) וסין (2013) שהנחיתו חלליות על הירח.

דגל ישראל יוצב על הירח, אין מילים להביע את ההתרגשות.

בתאריך ה18.2.2019 מסיבת עיתונאים בבניין עורק ברמת גן, הודיעו השותפות בפרויקט SpaceIL והתעשייה האווירית, כי שיגור החללית הישראלית 'בראשית' יתרחש בתאריך 22.2.19, בלילה שבין חמישי לשישי, סביב השעה 03:45, בשעון ארה"ב, החוף המזרחי- 21.2.19 סביב השעה 20:45.

מסעה של בראשית יימשך כחודשיים עד למועד הנחיתה המתוכנן ב-11 באפריל 2019

איך הכול התחיל

2010- היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב מייסדי עמותת SpaceIL שלה שתי מטרות עיקריות::האחת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח והשנייה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה.

הם מחליטים לבנות חללית ישראלית ראשונה בדרך לירח ונרשמים לתחרות השאפתנית של גוגל Google Lunar XPRIZE . התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת הודיעה SpaceIL שנוסדה ב2011 כי היא תמשיך במשימה.

הם סחבו עמם אנשים נוספים ויחד חברו יחד לפרויקט שאינו ממשלתי, המיזם המדהים הזה מראה מה עבודת צוות יכולה לעשות.

למה האירוע היסטורי

· החללית הראשונה שתנחת על הירח ביוזמה פרטית ולא ממשלתית
- החללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח עד היום

גובהה של 'בראשית' כמטר וחצי בלבד, קוטרה כשני מטר כשרגליה פרושות. מסת החללית כ- 600 ק"ג בשיגור. הדלק מהווה כ-75% ממשקל החללית. בלימת החללית במהלך הנחיתה תצרוך כשליש מכמות הדלק.

'בראשית' זולה משמעותית ביחס למקובל בעולם ה deep space.

פותחה ונבנתה בעלות ותמיכה נמוכה של 100 מיליון דולר בלבד לעומת מיליארדי דולרים בפרויקטים דומים

המערכת הישראלית המהירה ביותר אי פעם!

תעשה את המסע הארוך ביותר לנחיתה על הירח , 6.5 מיליון ק"מ

החללית תקיף את כדוה"א במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק"מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. במהלך הסיבובים הללו תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה"א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. כשהחללית תילכד במסלול הירח כעשרה ימים לפני הנחיתה, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים ויחל תהליך הנחיתה.

מר מוריס קאהן נשיא עמותת SpaceIL: "אנחנו נמצאים במסע הזה כ-8 שנים והוא יושלם בעוד כחודשיים עם הנחיתה על הירח. אנחנו עושים היסטוריה וגאים להיות חלק מקבוצה שחלמה ומימשה את החזון שמדינות רבות בעולם חולמים עליו, אבל רק שלוש מימשו אותו עד כה.
אתמול (17.2) הענקנו את פרויקט "בראשית" כמתנה לנשיא המדינה והוא הוכרז כפרויקט לאומי.
אין גאה ממני לתת לעם ישראל את המתנה הזאת ולהפוך אותה לחלק מהאתוס הישראלי של טכנולוגיה, העזה והרבה חוצפה"

תהליך השיגור

מרגע שיגורה החללית תחל במסלול ארוך ומורכב. השיגור צפוי להתרחש סביב השעה 03:45 בשעון ישראל, אז טיל הפלקון ימריא מכן השיגור בקייפ קנאוורל אל מחוץ לאטמוספרה.

כ- 32 דקות לאחר מכן, החללית תתנתק מטיל השיגור. לאחר מספר דקות מנקודה קריטית זו, אם אכן תתרחש כמתוכנן, אנו מצפים לתקשורת ראשונה של החללית עם חדר הבקרה הנמצא ביהוד וכך נדע כי החללית חיה. מספר דקות לאחר מכן תיפתחנה רגלי הנחיתה של החללית, ובהמשך תתחיל סדרת

בדיקות לכל מערכות החללית כדי לוודא שהן עברו בהצלחה את השיגור והן מתפרדות היטב בחלל. כשעה לאחר השיגור, החללית תעבור למצב שיוט בהקפה ראשונה במסלול אליפסי סביב כדור הארץ.

עידו ענתבי מנכ"ל עמותת SpaceIL

"המסע שלנו לירח מלא באתגרים, על כן המשימה שלנו מורכבת מאין כמוה. כל צעד שנעבור בהצלחה יתווה את הדרך להצלחתו של הצעד הבא עד הנחיתה על הירח. במשך חודשים רבים הצוותים שלנו ושל התעשייה האווירית עסקו בבדיקת החללית ומערכותיה, בניסויים מורכבים ובהיערכות למשימה. כל זאת כדי להיות ערוכים לתרחישים שונים במהלך המשימה, שהצלחתה תביא לגאווה לאומית לישראל"

החללית עברה הרבה מבדקים קודם שנשלחה ליוסטון. המפתחים נדרשו לבצע הדמיות כיוון שמטבע הדברים לא ניתן לבדוק בשטח לפני המעבר לשלב המבצע.

האתגרים העיקריים במסע לירח

חמישה אתגרים עיקריים למסעה של החללית אל הירח:

הראשון, שלב השיגור שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו.

השני, איתור מיקום החללית וקיום קשר עימה בטווח הגדול עד לירח.

השלישי, יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל , ניווט מורכב (ללא GPS

הרביעי, שלב לכידת הירח – שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי.

החמישי,האתגר הזה הוא האתגר המורכב ביותר – נחיתה רכה על הירח.

אופן הפעלת החללית

החללית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. המפעילים בחדר הבקרה יוכלו לשדר לחללית נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפיקוד על החללית יעשה מכדור הארץ מחדר הבקרה שנמצא במפעל חלל של התעשייה האווירית ביהוד. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה, כדי שזו תבצע את טיסתה אל הירח בהתאם לתכנית המשימה. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח. החללית תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה.

על החללית מותקן מחשב, הדומה בעוצמתו למחשב שחבוי בסמארטפון. מערכת הבקרה והניווט וכל שאר המערכות בחללית מופעלות על ידי מחשב זה. מחשב המשימה הוא פיתוח ייחודי של תע"א ומיועד לננו לווינים. מחשב זהה שוגר בלווין BGUSAT בדיוק לפני שנתיים. מעבד המחשב פותח גם הוא על ידי סטארט-אפ ישראלי.

החללית מצוידת במצלמות מיוחדות. באמצעות המצלמות נוכל לקבל וידאו ותמונות פנוראמיות, שישודרו מהחללית חזרה לכדוה"א. אחת המצלמות מיועדת לצילום סלפי של 'בראשית' עם נחיתתה על הירח.

החללית הראשונה בעולם, שנבנתה במסגרת משימה שאינה ממשלתית

המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, הפכה לפרויקט לאומי של היזמים כשהמימון הכספי הגיע מתורמים ובראשם מר מוריס קאהן. זהו למעשה כלי החלל שנבנה בתקציב הנמוך ביותר שישוגר למשימה כזו מעולם. מעצמות העל שהצליחו להנחית חללית על הירח השקיעו בכך מאות מיליוני דולרים שמקורם במימון ממשלתי.

עצם השלמת פיתוח, בניית החללית ובדיקתה בתקציב כה מצומצם הוא הישג משמעותי, הן עבור מדינת ישראל והן לתעשיית החלל בכל העולם. אם המשימה תוכתר בהצלחה, היא תהווה פריצת טכנולוגית בקנה מידה בינלאומי.

דגל ישראל על הירח, סלפי, ומשימה מדעית בשיתוף נאס"א, באמצעות סוכנות החלל הישראלית

עם נחיתת החללית הנושאת את דגל ישראל על הירח, היא תחל בביצוע צילומים של אתר הנחיתה וצילום "סלפי" כדי הוכיח שאכן נחתנו על הירח. כמו כן לחללית משימה מדעית חשובה שטרם נעשתה – ביצוע מדידות של השדה המגנטי של הירח, במסגרת ניסוי המבוצע בשיתוף פעולה עם מכון וייצמן ונאס"א.

קפסולת הזמן- מאגר מידע עצום אודות האנושות כפי שהיא כיום

החללית נושאת עמה "קפסולת זמן", מאגר מידע עצום, מאות קבצים דיגיטליים: פרטים אודות העמותה, על פרויקט בניית החללית והצוות, סמלים לאומיים, מִטְעָן תרבותי וחומרים שנאספו מהציבור הרחב לאורך השנים לטובת שליחתו לירח עם החללית.

קפסולת הזמן עתידה להישאר על הירח גם לאחר השלמת המשימה ומאחר והחללית אינה צפויה לחזור לכדור הארץ, המידע הטמון בה עתיד להישאר בירח לזמן בלתי מוגבל.

ייתכן שיימצא ויחולץ על ידי הדורות הבאים. הקפסולה יוצרה על ידי

archmission.org בטכנולוגיה מיוחדת המתאימה להישרדות לאורך זמן ממושך על הירח.

אריזת החללית ושינועה לאתר השיגור בארה"ב

בינואר 2019, החללית נארזה והוטסה לאתר השיגור בארה"ב במבצע לוגיסטי מורכב. היא הוטסה במכולה ייחודית, שעברה שינויים מבניים והנדסיים כדי להתאימה למטען הרגיש. לאחר שהגיעה לנתב"ג, היא הועמסה אל מטוס מטען מבוקר-טמפרטורה וכשנחתה החללית באורלנדו ארה"ב, הובלה יבשתית לאתר השיגור בפלורידה.

הנחיתה

תהליך הנחיתה ימשך 20 דקות והוא מתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על יד מהנדסי SpaceIL והתעשייה האווירית.

על מנת לנחות, יש להאט את המהירות האופקית יחסית לקרקע ולאחר מכן לבלום את המהירות האנכית.

החללית משתמשת בחיישנים שונים למדידת מיקומה וגובהה ביחס לפני הירח. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערבות במהלך הנחיתה.

מה יקרה לאחר הנחיתה?

במקביל למשימת הצילום על פני הירח, החללית תבצע מדידות של השדה המגנטי במהלך הנחיתה ובאתר הנחיתה באמצעות מכשיר מגנטומטר המורכב על החללית. המדידות נועדו לטובת מחקר מדעי המבוצע במכון וייצמן למדע-UCLA.

לאחר שתשלים גם את המשימה המדעית המיועדת לה, החללית תישאר על הירח ועליה דגל ישראל.

ב SpaceIL מקווים שהדור הבא יידע להחזיר אותה משם.

משמעות הפרויקט עבור מדינת ישראל

הנחתת חללית על הירח תביא את ישראל הקטנה להישג יוצא דופן. הפרויקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של בתחומי הטכנולוגיה ופותח עבורה הזדמנויות רבות: ראשית בחינוך הדור הצעיר למדעים – מיום הקמתה העמותה פגשה יותר ממיליון תלמידים ברחבי הארץ. שנית, להתפתחות והתקדמות במדע ומחקר ושלישית בהיבט העסקי – אופק חדש לכלכלה הישראלית בזכות הידע ההנדסי ויכולות פיתוח מתקדמות. הצלחתה של 'בראשית' – היא סמל להצלחתה של המדינה בתחומים אלו ואחרים.

שותפים ותורמים

התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סילבן אדמס, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא הפילנתרופ ואיש העסקים מר מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL.