אני מבינה עכשיו עד כמה הייתי מכורה.
אני מבינה עכשיו עד כמה אפשרתי לזה לנהל לי את החיים.
אני מבינה עכשיו שבחמש עשרה השנים האחרונות חייתי על אוקסיטוצין.
אי אפשר לתת מילים לרטט הזה שמתחיל לנוע לך בבטן כשאת יודעת שלידה מתקרבת, לאנרגיה הורודה הזו שגועשת בך ולא משנה כמה את עייפה כשמגיע הזמן לצאת ללידה, להתאהבות העצומה הזו בין רגע באשה הזו, בשותפים שלה ואפילו בצוות, להשראה העצומה שנוחתת עליך וממלאת אותך בעוד ועוד דרכים ורעיונות להיטיב, לקדם ולעטוף ולעונג העצום שאת חווה בכל פעם שאת זוכה לראות את הנס הזה קורה – תינוק בא לעולם.
כבר חמש עשרה שנים שזה ממלא את חיי ועכשיו – עכשיו הגיע הזמן להיגמל.
דולה. לוותר על המהות הזו עבורי זה כמעט בלתי אפשרי. כמעט כמו שתגידו לי לוותר על איבר בגוף. אבל אחרי חמש עשרה שנים, הגיע הזמן להודות שאני כבר במקום אחר.
בשנים האחרונות למדתי כמה מרגש אותי ללמד נשים אחרות את כל מה שאני יודעת, כמה אני מתרגשת מללוות נשים – ולא בחדר לידה, וכמה יכולות וכישורים נוספים אני יודעת ויכולה לפתח. כבר שנה ומשהו שאני מצהירה ביני לבין עצמי שהגיע הזמן להוריד הילוך ובכל פעם נכנעת מחדש, ממש מכורה. השילוב הזה, ההתעקשות הפרפקציוניסטית הזו להחזיק את כל הכדורים באוויר – ליווי לידות, הרמת עסק חדש שפועל בהמון חזיתות, בית וכמובן משפחה, גובה ממני מחיר כבד.
אז הפוסט הזה הוא סוג של הצהרה. הצהרה שמגיעה בתום חודשיים שהעמידו אותי בעומס בלתי אפשרי, שברו אותי, טלטלו אותי ושמו לי את המראה הכואבת מול הפרצוף – הגיע הזמן להיגמל:
החל מחודש יוני, לא אלווה יותר יולדות חדשות, ואגביל למינימום גם את מספר היולדות החוזרות. לכל מי שתפנה אלי, אני מבטיחה למצוא את הדולה הכי נכונה ומדוייקת מתוך הנבחרת שלי – שלושים דולות נפלאות, שונות ומיוחדות שעומדות בכל הסטנדרטים המקצועיים שהצבתי תמיד לעצמי – ויותר.
הפוסט הזה הוא הצהרה ובקשה – שתהיו פה בשביל לעזור לי לעמוד בה. שתהיו פה בשביל לעזור לי לדעת שאני לא רק "דולה" ושיש לי כל כך הרבה ערך נוסף לתת…
אשמח לתגובות, שיתופים וחיבוקים.
להורדת האפליקציה החינמית שלי להריון, לידה והורות ראשונית
