החיבור האינסופי בין האוכל לבנינו

בחורה עם מחשב נייד

משפחה.אוכל.בית.

מה מחבר אותנו?

הגרעין שמתוכו בקענו?

האדמה שעליה צמחנו?או אולי המזון שמזין אותנו פיסית ורוחנית?

כשהייתי קטנה כל המשפחה המצומצמת והמורחבת הייתה נפגשת  בבית של נונה ונונו והמזון הרוחני שלנו היה החיבור האינסופי בנינו.

המזון שהוגש אל השולחן חיבר אותנו אל השורשים ,אל הקרקע ,אל הגרעין ממנו באנו.

כל מפגש כזה הוסיף עוד זיכרון של שמחה,של געגוע, של טעם מיוחד ששמור לאוכל של הדודות שלי ובעיקר של אמא.

אמא שלי, הפרטית שהייתה רק שלי ובאותה נשימה של כולם

יולנדה הייתה הקרקע!

הבסיס לצמיחה של כל כך הרבה ילדים שכבר מזמן הפכו להורים בעצמםה"פסטה שוטה" שלה שהגיעה עד לבריכת גלית

הטבחה השחורה עם הקוסקוס…עד היום מלווה אותי הטעם האלוהי שהידיים שלה יצרו

הידיים האלו שבזכותם נחקקו לי כל כך הרבה טעמים בזכרונות.

המשפחה שיצרתי היא הבסיס שלי.העוגן.המשענת.המקום הבטוח שלי.

לשם אני שייכת ןהמתכונים?אצלי בלב.בראש ובעיקר בנשמה

זה לא חדש שהמטבח הוא המקום הכי יצירתי שלי,אני נכנסת לשם ומתחילה לחייך.. הידיעה שמי שיאכל את מה שהידיים שלי יצרו מרגשת אותי מאוד.

אין כמו אוכל מנחם להחזיר זיכרון ישן או געגוע,או סתם להתפנק באוכל ביתי שמעלה בך חיוך של נחת

אם יש משהו שאוכל מצליח להעלות לי{חוץ מכמה קילוגרמים..} זה את מצב הרוח..

מקווה להעלות גם לכם את מצב הרוח והטעם עם כל מתכון שיעלה פה….

מתרגשת..

יוצאת לדרך…

אוכל.משפחה.בית.

FIND HAPPINES