החברה התורכיה שלי.

איסטנבול כמעט ופה ממול, אבל היום יותר מתמיד רחוקה,
לפני כמה שנים חשבתי לעצמי שזה יהיה נחמד שתהייה לי חברה מאיסטנבול, אני מתה על השפה ואפילו יודעת כמה מילים, אז למה לא בעצם?

הי,

מה שלומך?

היום אני רוצה לספר לך על החברה התורכיה שלי.

לפני שבוע אמרנו שנשוחח בטלפון,

כן יש לי חברה תורכיה, יפיפיה מאיסטנבול, הכל התחיל לפני כמה שנים שמרוב שיעמום נדבקתי לטלנובלות התורכיות, מצאתי נחמה, מצאתי חיבור וקשר לדור מעליי דרך השלמת הפרטים מהפרקים שלא ראיתי כאשר שאלתי את אחת מהדודות שלי או את אמו של ד' .  לא משנה, רק אציין שאם אמא שלי הייתה בחיים היא כבר הייתה יודעת את השפה על בורייה, כי פעם שהלהיט היה טלנובלות ספרדיות היא דיברה ספרדית שוטפת בזכות אנטונלה וחברותיה, אבל בדיוק שהיא נפטרה הפסיקו את שידורי "היפים והאמיצים" ויש לציין שלצערי הרב, אז חיפשתי תכנית שתחבר אותי לשורשים, שריטה כזאת, בקיצור לא הבנתי עד כמה שורשים, כי אחרי זמן מה נזכרתי שסבא כהן, סבא שלי ז"ל לקח למסע שורשים באיסטנבול את אבי, דודתי ואחיהם הקטן (חצי אח מנישואין שניים) , היה נראה לי תמוה העניין כי אנחנו לא ממוצא תורכי, סבי יליד אזרבייג'ן, אנחנו בני העידה – נאש דידאן- סבי ז"ל היה דופק על השולחן בארוחת שישי ונואם את אותו נאום כל פעם, "אנחנו ממשפחת הכהן הגדול, השורשים שלנו מארץ ישראל, השפה שלנו היא ארמית שפת התורה" , סבא שלי היה איש שאהב לצחוק, שודך לסבתי הצעירה בת אותה העדה, נולדו להם שני ילדים והם התגרשו, כן סבתא שלי הייתה פמיניסטית (ועליה אכתוב פוסט אחר),אולי אפילו מראשונות הפמיניסטיות בארץ, הייתה אישה חכמה מאוד, נישאה שוב וילדה שתי בנות, כך שיש לי שלוש דודות, שתיים מהן צופות הדוקות בטלנובלות.

hqdefault

 קיבאנץ טטליטו – אחד הכוכבים האהובים 
 

אז לפני כמה שנים חשבתי לעצמי שזה יהיה נחמד שתהייה לי חברה מאיסטנבול, אני מתה על השפה ואפילו יודעת כמה מילים, לפני שנה היינו באי קוס בחופשה משפחתית, באיזה יום אחד מתוך הדיל של הכל כלול, בארוחת הצהריים, באחד המזנונים העשירים ומלאים באוכל עמד לו זוג יפה, אני חיפשתי מזון להניח בצלחתי ואוזני שמעה את שפתם, לא יכולתי להתאפק ושאלתי "אתם תורכים? , אני מתה על השפה שלכם." הבחור היפה והחתיך חייך והחל לצחוק "את אמיתית ? בדרך כלל כולם אומרים שהשפה שלנו מגעילה" , הוא קרא לאשתו ונהלנו שיחה נעימה, היא (לא אציין את שמם) מהממת, הורסת, בקיצור זוג יפים ממש כאילו יצאו מאחת הטלנובולות שאני צופה, היא ואני החלפנו פרטים והבטחנו להיות בקשר, בשאר הימים שנפגשנו ברחבי המלון, זרקתי  לאוויר ברכה בתורכית, בכלל הברכות שיש להם כאלו יפות כמו "שיתמלאו כיסייך בברכה",  "שאלוהים יברך את דרכך וישמור עלייך", על כל יציאה מהדלת ועל כל כניסה, הם מברכים את הנכנס והיוצאת בברכות עשירות במילים טובות.

מאז התכתבנו לנו בכייף, גיליתי שהיא בגילי, לא יכולה להגיד עוד פרטים עליה, אבל כל השנה אנחנו מנהלות שיחות, ככל שוחחנו יותר ניסיתי להבין את הקשר שלי, סבא שלי במסע עלייתם מאזרביג'אן לישראל עם משפחתו הם עצרו באיסטנבול למשך כמה שנים וגם אישתו השנייה הייתה תורכיה אך היא נפטרה שהייתי ממש קטנה.

יום אחד ממש לפני הפיגוע במרץ האחרון שבו נהרגו ישראלים(יהי זכרם ברוך) התכתבנו, אמרתי לה שאני והדודות שלי רוצות לבוא בקיץ לאיסטנבול (הייתי המון פעמים בתורכיה, מעולם לא הייתי באיסטנבול) והיא ענתה לי בצער שלא כדאי, אני בתמימותי עניתי לה שיהיה בסדר, ביום שאחרי היה הפיגוע הנורא, התכתבנו, כל פיגוע שיש באיזור שלה אני כותבת לה וגם היא לי, אנחנו חברות, מהלב, שתי נשים שרוצות להכיר מעצם היותינו נשים, אזרחיות העולם הזה בלי קשר לדת, למין או לצבע, לא לשום דבר שתי נשים שהתחברו חיבור קסום כזה חוצה גבולות, לא מובן מאליו.

14111767_10153616082956612_1746497036_n
קרדיט: בורק קרה (גטי)
 
 

לפני שבוע התכתבנו ואמרנו שנשוחח בטלפון ושאולי אראיין אותה לבלוג שלי כי אחרי שהיא סיפרה לי מה הם עוברים רציתי לכתוב על זה ואמרתי לה שחשוב לי שגם פה יידעו מה עובר עליהם, על האנשים הפשוטים, באותה התכתבות היא סיפרה לי  שהמון דברים משתנים, שלא פשוט, כל יום משהוא חדש, הם משנים להם שם הכל, הם הולכים לעבודה וכל יום לא יודעים איך הוא יסתיים, שדיי מפחיד וכולם שם דואגים על הדמוקרטיה המערבית.

לא הצלחנו לדבר אבל אני יודעת שהיא בסדר ושהיא שמחה שאני מעבירה את המסר לפה, אני דואגת לה ולמשפחתה, היא צעירה כמוני, רק הקימו משפחה, היא רוצה לחיות ולהביא ילדים לעולם, אבל לאיזה עולם?

אני מפחדת (קצת) גם עלינו, על הדמוקרטיה שלנו ,

לגבי הקצת, כי אנחנו חזקים וחזקות ומאמינה בנו שנעמוד ונשמור עליה.

שאלוהים ישמור עליה ועל כל האנשים הטובים ויברך אותה במזל , אני אמשיך לחלום על המסע לאיסטנבול עם הדודות שלי ובטוחה שעוד יום אחד מתישהוא אני והיא נפגש.

ושאלוהים יברך אותנו, את כולנו וימלא את כיסינו ופינו ברכה ושמחה .

תודה,

מאיה.