הזכות להפסיק, להתבאס ולנוח.

בחורה עם מחשב נייד

כמה אנחנו רודפים אחרי הישגים, הצלחות, כסף, הכרה וכו'.

כמה אנחנו רוצים להראות לסביבה שאנחנו מצליחים ומגשימים חלומות.

חלקינו אפילו מגדילים לעשות ומציגים איך בלי הרבה מאמץ, בקלות "ולגמרי במזל" הגענו לאן שהגענו.

וכמובן הכל עם חיוכים, תמונה לאינסטגרם, סיפור מושלם על איך זה קרה וHappy-happy.

בתור שחקנית התביישתי בעבר כשהייתי בין פרוייקטים ולא בתוך הפקה או פרויקט ברור.

אחר כך התביישתי להודות שיש הפקות שאני לא כזה נהנית בהן.

ובטח עוד יותר לא יכולתי להראות ש… לפעמים הגיעו מים עד נפש ושילכו לעזאזל כל הבמאים,

אין לי כוח לקולגות הדיוות, לתשלום שוטף אף פעם ולתפקיד הלא מפותח שאני צריכה לפתח ולשכתב.

כי איך זה יכול להיות שהגעתי להצלחה ואני מעיזה להתלונן ולהתבאס?!

איך זה יכול להיות שמעבר לתמונות היפות ברשת והברכה בלעבוד בדברים שאני אוהבת אני מעיזה להתבאס?!

ולהפסיק?! לרצות מדי פעם לקחת הפסקה מהמרדף המקצועי, מהצורך לרצות את כל המעסיקים, מהעמידה מול קהל, מהדרכת ילדים,

ממופעים ופשוט לנוח, להתבטל ואולי לכתוב משהו משלי כי כמה אפשר לגלם חלומות של אחרים?

ואם בא לי כמה שבועות לטייל ולהתנתק מהכל? אז מה אם זה באמצע השנה ויש לי חוגים להעביר לילדים? אז מה אם יש לי הצגות בלו"ז ובכורה חדשה על הקשקש?

ובכלל אני עובדת, חיה בזוגיות טובה, מקבלת סיפוק מהעבודה וכן אנשים מצליחים צריכים לעבוד ולהתאמץ ולא להתעצל. מה פתאום.

גם אנשי "זה קרה לי במזל" ימהרו להגיד את הדברים האלה.

אבל מה אם נכיר פשוט בעובדה שלא תמיד בא לנו לחייך, לראות את חצי הכוס המלאה, לעבוד בחריצות איתנה ולהודות כמו תוכי על מה שיש?

שלא תבינו לא נכון.

הכרת תודה, אופטימיות וראיית הטוב הן תכונות שמובילות אותי מאז שנולדתי והיכולת להעריך את מה שיש לי ולהביע תודה והתפעלות כלפי החיים הביאה לי שמחה והצלחות רבות.

זה לא העניין, העניין הוא שאולי מותר לי, מותר לך,לכם ולכן ולו ולה. לעצןר.

להחליט לקחת הפסקה מהמרדף הבלתי פוסק ולהתמקד במה שיש ולהיות רגועים ונינוחים . וגם לנוח ולהתבטל ללא מעש או לפנות זמן לתחביבים,טיולים ובילויים ללא צורך להסביר, לרצות אחרים, להתאים את עצמינו ללו"ז כלשהו.

ואולי גם במקרה מותר לנו להתבאס? למרות החיוך וההצלחה?

להתבאס על הקולגה המגעיל, על העייפות שבעבודת החלומות, על ההכרה שיש עבודה שהיא עוד יותר חלום ולא מושגת כרגע, על העייפות שבמירוץ החיים ללא מספיק השקעה בנפש ?

אולי אני צריכה להפסיק, בטל לא להתבאס וכמובן שלא לעצור ולנוח.

אבל אם הייתי חברת כנסת (גם ככה הם שחקנים) הייתי מחוקקת חוק להפסקה,באסה ומנוחה בלי שישפטו אותנו. בגאווה.

sasha30
אישה, שחקנית, כותבת ובלוגרית. שרה ולומדת לנגן. מאוהבת במוזיקה,במה,קולנוע וטיולים. אוהבת בעלי חיים,ספרים, סושי, חברות ולישון.