הזוג בירה ומצבי רוח משתנים

בחורה עם מחשב נייד

לפני כמה ימים היתי בבנין של סלונה לאיזה ענין אחר, וקפצתי לומר שלום. התרגשות הפגישה לא מנעה ממני לשים לב למדף נחבא ועליו ספרים.

אני, שקוראת בדבקות גם את הכתוב על אריזות הופלים (כשר לפסח לאוכלי לפתית, דרך אגב) מיד נגשתי, מיד לקחתי, מיד המלצתי או קטלתי ספרים שכבר קראתי, ויצאתי כשאני מאמצת אל ליבי ספר בשם "בירה ומצבי רוח משתנים", קובץ סיפורים צ'כים שתרגמה רות בונדי. עוד באותו הערב שלקתי את הספר כולו. מה אני אגיד לכם – אנשים כלבבי הצ'כים האלה – גם יודעים לכתוב, גם יודעים לצחוק, ובעיקר על עצמם. המתרגמת הגדילה עשות, ולפני כל סיפור הוסיפה קצת אינפורמציה על כל אחד מהסופרים, מה שהפך את כל הקריאה למענינת הרבה יותר. ושם הספר – כאילו מישהו חשב לעצמו "איך אגדיר את אב הבית ואת החסה בקצרה".. אז זאת המלצה קטנה "על הדרך".

את משפחת פאנג קראתי במשך כשלוש שעות בשבת אחר הצהרים. בשבת הזאת הגעתי אל קצה גבול היכולת שלי להתעסק עם התזונה של בני משפחתי. בישלתי, והלכתי, והבאתי, וקצצתי, וזרקתי לפח, ושמעתי ביקורת, והכלתי – עד שהתפוצצתי. הודעתי ליוצאי חלצי בלשון שאינה משתמעת שאם הם יודעים מה טוב בשבילם, שלא יתקרבו אלי. נכנסתי לחדר, סגרתי את הדלת והתחפרתי במיטה עם הספר.

ואז, במשך אותן שלוש שעות קראתי את אחד הספרים המוזרים שיצא לי לקרוא מעודי. אין שום דבר ממש יוצא דופן בכתיבה, בעריכה, ובכל זאת היה משהו ממגנט ושונה בסיפור. שני אחים בוגרים, אמנים שאמורים להיות הדבר הגדול הבא אבל לא באמת מצליחים לממש את עצמם, נאלצים לחזור לגור עם הוריהם, זוג אמני מיצג ותיקים. במשך שנים שני האחים נוטרים טינה להוריהם שהכריחו אותם להשתף במיצגים שלהם בילדותם. רק כשהם חוזרים כאנשים בוגרים הם מתחילים לנסות להבין מה ניסו הוריהם לעשות.

תחושת עצב ליוותה אותי עוד כמה ימים אחרי שגמרתי לקרוא את הספר. עצב והזדהות עמוקים עם הורים שרק מנסים ליצור משפחה עם חיבורים משמעותיים למה שבעיניהם חשוב מכל. ואותה רמת הזדהות וחמלה כלפי הילדים שרוצים לפרוש כנפיים, למצוא את הדברים שמשמעותיים להם, כבני אדם נפרדים מהוריהם. לקרוא את כל זה כשבתוך הלב שלי מתנהלת מלחמת עולם קטנה על קשיי ההורות שלי, על נסיונות להעביר לילדים שלי את מה שלי חשוב, ותוך כדי זה לשמוע את הביקורת העוקצנית שלהם ולזכור שגם להם מותר ורצוי לעשות את הדרך הזאת כפי שהאישיות שלהם מורה להם. לקרוא את כל זה בסערת רגשות גדולה כל כך, הפכו את הספר לקצת "יותר" ממה שהוא באמת, כפי שחשבתי בקריאה נוספת. אז בשבילי הספר קיבל ערך מוסף. לכם ולכן כדאי לקרוא אותו כי הוא ספר נעים משעשע ונוגה כאחד.