הושטתי ידי לשלום, והחרב על צוארי הונחה, למה מה עשיתי?….

הוֹשַׁטְתִּי יָדי לַשָּׁלוֹם, וְהֶחָרֵב עַל צַוָּארִי הֻנְּחָה, לָמָּה מָה עָשִׂיתִי? אֶת זֹאת כְּבָר לֹא אֵדַע,

הוֹשַׁטְתִּי יָדי לְסַיַּע, לְהַרְאוֹת אַהֲבָה, חִבָּה, קַבָּלָתִי מַכָּה בִּפְנִים, לָמָּה לִי בִּכְלָל כָּל זֶה קָרָה,

הִבַּטְתִּי מִסְּבִיבִי וְלֹא רָאִיתִי, אַף אַחֵד בַּסְּבִיבָה, לַפֶּתַע שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת לְחָשׁ, שֶׁפֶּה לֹא מובנה,

הַכּוֹכָבִים הָיוּ מִסָּבִיב, כְּאִלּוּ בְּמֶרְחָק נְגִיעָה, קְטַנִּים חֲמוּדִים זוֹהֲרִים, וְשׁוּב חֲזָרָה הַדְּמָמָה,

הֵי אַתָּה, קוֹל קוֹרֵא שָׁמַעְתִּי, אַתָּה בַּשֶּׁטַח לֹא לֵךְ, חַשְׁתִּי מִיָּד עילפון, לֹא זוֹכֵר מָה קָרָה,

נִסִּיתִי לָקוּם וְלֹא יָכֹלְתִּי, מֵהַמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי נִמְצָא, גִּלִּיתִי כִּי אֵין לִידֵי כָּל דֶּלֶת, אֵין בִּכְלָל יְצִיאָה,

לֶאֱהֹב זֶה כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי, לֶאֱהֹב לְלֹא התנייה, לָרֶגַע חַשְׁתִּי לֹא נוֹרְמָלִי, מְנֻתָּק מִמְּצִיאוּת, וּמֵהַסְּבִיבָה,

עַכְשָׁו נִדְמֶה כְּבָר אֵינֶנִּי, וְאֵינִי מֵבִין דָּבָר, וּמִי שֶׁלּוֹחֵשׁ הַקּוֹלוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי, הביאני לַכּוֹכָב לֹא נוֹדָע,

הוֹשַׁטְתִּי יָדי לַשָּׁלוֹם, וְהֶחָרֵב עַל צַוָּארִי הֻנְּחָה, לָמָּה מָה עָשִׂיתִי, אֶת זֹאת כְּבָר לֹא אֵדַע…