הורים משקיעים – אסון או ששון?

בחורה עם מחשב נייד

56178539_268550864026779_8836952553628368896_n

אבא של איתמר השיג עבורו תפקיד מעולה בצבא. כשהוא השתחרר, הוא גם עזר לו להגיע לראיונות עבודה, ולפניהם הוא היה יושב איתו ומכתיב לו בדיוק מה כדאי לו להגיד ולמי.
איתמר התקבל למשרה נחשקת, אבל לאחר חצי שנה הוא פוטר, וחווה פגיעה מאד גדולה.

במחקרים נמצא כי 31% מהורי הסטודנטים כותבים להם את קורות החיים. 12% מהסטודנטים מצפים שהוריהם יקבעו להם ראיון עבודה, ימלאו עבורם שאלונים או ישתתפו בראיון עצמו (!)

אתם בטח מכירים את התופעה; הורים שערים עד השעות הקטנות של הלילה בבניית דגם לשיעור מדעים, שמתלוננים למורה כי הילד לא קיבל ציון גבוה במבחן, שמתקשרים למפקד בצבא כדי לבקש ממנו להקל על הילד הרגיש שלהם.
הורים כאלה נקראים הורי הליקופטר.

הורות הליקופטר מוגדרת כקשר סימביוטי בין ההורה לילד, בו ההורים מרחפים מעל ילדיהם, מגוננים עליהם, מתערבים בכל דבר שהם עושים, מקבלים החלטות עבורם ומסירים מדרכם כל מכשול.

מגניב לא?
לא.

למרות ההשקעה הגדולה של ההורים למען הצלחת ילדיהם, הציונים של ילדיהם נמצאו נמוכים יותר משל סטודנטים אחרים.

הורי הליקופטר, שעל פי מחקרים מהווים כ-28% מכלל ההורים (מספר שכנראה הולך ועולה עם הזמן), מעלים את סיכויי ילדיהם להפוך לסטודנטים, לעובדים (ולאנשים) בעלי יכולת הסתגלות נמוכה, תחושת מסוגלות נמוכה, תלותיות ונטייה לוותרנות.

אז מה עושים?
מתסכלים.

על מנת לאתגר ילדים ומבוגרים כאחד, נדרשת להם מידה של תסכול.
הפסיכואניליטקאי היינץ קוהוט טבע את הביטוי "תסכול מיטבי ("Optimal frustration") “ – תהליך בניית היכולת של הילד, שמתאפשר כשההורה מציב לו תסכולים שילמדו אותו על כוחותיו ויאפשרו לו להתמודד גם עם קשיים ועם בעיות בכוחות עצמו.

מומלץ להציב בפני הילד אתגרים שהם קצת מעל ליכולותיו, לעודד אותו כשישקיע בהם ולנחם אותו אם לא יצליח. גם ההתמודדות וגם הנחמה שתציעו, יאפשרו לו לפתח יכולות התמודדות והסתגלות.

אוקיי, עד כאן החלק של מדריכת ההורים שבי

noashalev
פסיכולוגית תעסוקתית. מספקת שירותי ייעוץ, ליווי וטיפול תעסוקתי, בצמתי בחירה, שינוי ומשברים בקריירה, הכנה לראיונות עבודה וליווי בחיפוש עבודה. הקליניקה ממוקמת בשוהם ובתל אביב.http://noa-shalev.com/