הם מבולבלים, הם לא מאורגנים, החדר בלאגן כאילו השמיים נפלו, הם שוכחים, לא מסיימים, דחיינים, נבונים, והמשפט הכי מרגיז: "לא ממצים את הפוטנציאל שלהם"….
ותיכף הם מתגייסים…
זה בדיוק, קו התפר בין נער – בחור לבין להיות אדם מבוגר.
כמעט הרגע האחרון שאתם כהורים יכולים ממש עדיין להשפיע, באופן פעיל, על הזמן שלהם, לעזור להם להחליט אחרת. לנהוג אחרת.
יש להם הפרעת קשב. זוהי הפרעה נוירולוגית. היא לא תעלם. היא קיימת, לטוב ולרע – לנצח.
כמו צל, כמו חבר נאמן, כמו כל נטייה שיש לבני אדם: נטייה להשמנה, נטייה להישרף בשמש, נטייה להתרגז במהירות.
אבל נטייה, זהו דפוס פעולה שניתן, בעזרת מודעות והרבה עבודה קשה, מאמץ והשתדלות, לשנות, לאתגר ולהרחיב גבולותיה.
נטייה גנטית למשקל עודף – לא אומרת שחייבים להיות בעל משקל עודף. טיפול נכון יכול לשנות איכות חיים!
נטייה גנטית לתת פעילות של בלוטת התריס – לא אומר שחייבים להיות עייפים. טיפול נכון יכול לשנות איכות חיים!
נטייה גנטית לסכרת – לא אומר שחייבים ללקות במחלות. טיפול נכון יכול לשנות איכות חיים!
כך בדיוק גם עם הפרעת קשב וריכוז. טיפול נכון יכול לשנות איכות חיים! הנטייה תישאר, אבל כלים נכונים ואחזקה יסייעו לשפר את ההשלכות.
דקה לפני הבגרויות, הגיוס, הטיול הגדול, לפני שהם פורחים ונושאים במלוא האחריות על המעשים שלהם: תעזרו להם לייצר עבור עצמם איכות חיים.
אפשר לעצור את הסחרחרה בראש שלהם, ואת הדאגות (המוצדקות) בראש שלכם.
מזמינה לטיפול התנהגותי קוגניטיבי, ממוקד קשב וריכוז.
