הורים. ילדים. ספוג.

בחורה עם מחשב נייד

זה סיפור על ספוג.
כן, ספוג.
כזה שיש לכם בבית, אולי אפילו יותר מאחד.
זה ספוג שסופג יותר מכל ספוג אחר שראיתם אי פעם.
מוכנים?

השעה 17:00.
נכנסנו בזה אחר זה הביתה.
אמא שלי נכנסה הביתה תוך כדי שהיא מדברת בטלפון עם סבתא שלי, סבתא ברכה,נו אמא של אמא שלי, נראלי, כן כן זו אמא של אמא שלי, סליחה זה פשוט תמיד מבלבל אותי.

אמא שלי כעסה עליה, לא כ"כ הבנתי למה אבל היא אמרה "לא רוצה לראות אותך בחג הזה!" וניתקה.
התיישבה על הספה, ושיחקה עם הטלפון, הסתכלתי עליה וכ"כ רציתי שהיא תשב לשחק איתי אבל קצת פחדתי שהיא תצעק עליי גם, אז שתקתי ואז התקרבתי אחרי כמה דקות ולחשתי לה "אמא אני רוצה שתשחקי איתי בלוטו", והיא הביטה בי ואמרה לי "אח"כ אני עסוקה חמודי" וחזרה לטלפון שלה, אמרה לי לחייך אז חייכתי, כתבה "הנסיך שלי❤" והעלתה אותי למכונה הזו של הלייקים תוך כדי שהיא מחייכת.
היא כל הזמן לוחצת על הכפתורים שלו ומדברת לדבר הזה-ווסאפ? ווס-אפ? לא יודע. אתם בטח מבינים טוב ממני.
ישבתי לידה על הספה וחיכיתי.
בשעה 18:10 אבא שלי הגיע! יש! אני מזה אוהב את אבא שלי, אבל גם הוא תמיד נכנס הביתה עם הטלפון ביד, וגם הוא צעק על מישהו בטלפון ואמר לו "לא מעניין אותי מה אתה חושב, ככה החלטתי!". החזקתי לו את הרגל ושאלתי אותו אם הוא יכול לשחק איתי בלוטו, תוך כדי אמא שלי ביקשה ממנו להכין לה קפה ולהוציא את הבגדים מהמכונה, אבא שלי התעצבן ואמר לה שהוא הרגע הגיע הביתה ורוצה לנוח. אמא שלי צעקה עליו בחזרה שנמאס לה ממנו כי הוא לא עושה כלום בבית ומה היא ביקשה בסה"כ קפה.
נכנסתי לחדר. שונא כשהם צועקים.
ישבתי והרכבתי בלגו שלי, אני מאד אוהב לגו. עד ששיעמם לי כבר ושיחקתי באייפד שלי ואחרי כמה דקות אבא שלי נכנס ואמר לי שאני מכור למסכים, לקח את האייפד ויצא מהחדר.
ושוב נשארתי לבד.
אני והלגו.
אמא צעקה לי מסלון שאכנס למקלחת ואמרתי לה שאני לא רוצה ושנמאס לי ממנה.
היה שקט עד שאחי הקטן הגיע, הוא מכניס כ-ל דבר לפה, הכל! אז אספתי מהר את הלגו, ותוך כדי אמא שלי נכנסה לחדר וצעקה עליי שלא נכנסתי למקלחת ואמרה לי את המשפט הקבוע שלה-"אתה לא מדבר אליי ככה!" ובאלי להגיד לה שגם היא מדברת ככה לאבא. וגם אליי
ושנמאס לי ממנה כמו שנמאס לה מאבא.
נכנסתי להתקלח בסוף.
ישבתי לאכול ארוחת ערב, ביקשתי טוסט עם זיתים, אמא שלי הכינה לי, יאמי.
תוך כדי שאני אוכל שמעתי את אמא אומרת לאבא שיש שמועות שבגן של אחי הקטן הגננת כל הזמן צועקת ולא מתייחסת לילדים בגן.
היא ממש כעסה ואמרה שתפתח קבוצת ווצאפ עם ההורים שהתלוננו כדי לברר את הנושא ו"היא עוד תשמע ממני הגננת הזו! לצעוק על ילדים קטנים? למה בשביל מה אני משלמת לה כ"כ הרבה כסף?".
שוב צעקות.
אבא שלי אמר לה שתירגע והיא רק אמרה לו שהוא לא מבין כלום ושישתוק וחזרה לטלפון.
סיימתי לאכול והלכתי למיטה שלי.
אמא נתנה לי נשיקה וחיבוק, אמרה לי לילה טוב ולחשה לי באוזן כמה שהיא אוהבת אותי.
אמרתי לה שגם אני אוהב אותה.
היא סגרה את הדלת ויצאה.

ואני….ספוג.
ספוג בצעקות.
במילים ללא משמעות.
ובהבנה שאמא ואבא אוהבים אותי אבל לא מבינים כמה כל מילה ופעולה שלהם ספוגה בנשמתי.
הלוואי והייתי פשוט יכול לומר להם את זה ככה בפנים.
אז אני מתחנן אליכם-
אל תוותרו לעצמכם.
אל תנסו לעשות בכאילו.
אנחנו סופגים הכל.

תזכרו את זה לפעם הבאה שאתם צועקים על סבתא?